Stay With Me- KIT&TY FANFIC

4

פרק חדש

מבעד לדלת נשמע קול סגירת רוכסן שחתכה את האוויר בווש אחד מהיר, ולאחר מכן סגירת דלת חלושה, כמעט ולא ניתנת לשמיעה. טיי, שישב על הספה בקומה שמתחת לחדרו, פקח את עיניו. הוא ניסה ככל יכולתו להתרכז בקולות שהפיק הבלונדיני חסר הזהירות מעליו, ועצימת העיניים סייעה לו בכך. היכולת לנתק, ואילו רק חוש אחד לכמה רגעים ספורים, עזרה לו להתמקד.

הוא המתין למטה גם לאחר שכל האחרים איחלו לו לילה טוב ועלו מעלה כי הוא ידע שאף על פי שקיט ניסה להשאיר עליו רושם של אידיוט פזיז, פעולה טיפשית אחת היא לא מה שעומדת לגרום לו לחשוב שקיט הוא תעלומה קטנה בהרבה ממה שבאמת היה. אם כבר, זה רק ליבה את העניין של טיי בקיט, שנחת ביום אחד ,בהתראה קצרה כל כך שגרמה לו לחוש בחוסר נוחות מצמרר, שנעלמה ברגע שקיט הופיע. יחד עם התחושה הזו, נעלמו תחושות נוספות, כאילו נלקחו והוחלפו בעסקת חליפין תמורת הנער הזה, שגרם לתהיות חדשות לצוף אל תוך מחשבותיו של טיי.

הוא נשען קדימה והסיר את האוזניות השחורות שלו כששמע בתחילתן של קולות צעדים. הוא הניח להן לחלוף מעל ראשו ולהשמט על צווארו. הן נעו כשהוא נע, כאילו היו חלק ממנו, ובמובנים רבים, הן היו כאלה. אלו הן שניתבו אותו, ייצבו את הנשמה שלו, מנעו מהזכוכית השברירית שנקראה מחשבותיו להשבר. הוא הפקיד בידן כוח יקר, ועל השימוש הטוב שעשו בו הוא הודה להן בכל ליבו, לעתים אפילו בקול, במכתבים קצרים שניסח בזריזות או במחוות דאגה טיפשיות, מניח אותן רק על משטחים רכים ומקפיד שישמרו במצבן המקורי. לא בשבילו, אלא בשבילן. הוא היה ער לסביבה שאמרה שזהו חפץ בלבד ושאין להן כל שימוש בהפגנות חיבה, אבל הוא כבר שמע את ההרצאה הזו בעבר על צמחים וחיות אחרות בהן טיפל. ומלבד זאת, אלו שימשו לו כאיבר נוסף שבלעדיו לא היה יכול להסתדר בעולם העוצמתי שסבב אותו, והוא הוקיר להן תודה, אז איך בדיוק היה עליו לבטא זאת? ולמה בדיוק הדרך שלו הייתה פסולה?

הוא נעמד כשקולות הצעדים שנשמעו מעברו של גרם המדרגות פסקו. הוא צימצם את עיניו בניסיון להביט אל תוך החשכה עד שעיניו מצאו בה קצוות שיער בלונדיניות שגרמה לקצה פיו להתרומם במקצת ולומר משפט שמילא אותו גאווה בכל פעם מחדש, כיוון שהצליח להבין את המשמעות העומדת מאחוריה מבלי שום סיוע. המשפט הזה הייה כמו זריקת אומץ, אך דמתה לשיכרון חושים, הרגשה שביכולתו להתגבר על כל מגבלה שתוצב בדרכו. הוא ידע שאין זו המציאות, אבל אהב לחשוב על זה כך, זו הייתה נקודת מבט ייחודית שלו על עצמו. "סרטים, סדרות, קריאה, מוזיקה, אומנות וחלומות בהקיץ. נדמה שאנחנו פשוט אובססיבים לגבי בריחה, רק שאתה נוקט בפירוש המילולי של המשפט."

הבלונדיני ניסה להסדיר את נשימתו. הוא לא הולך להפגין כל חולשה, הוא עומד להשאר אדיש למצב ולהתנהג כאילו כל זה לא עניין גדול ומשם יאלתר. עם קצת מזל הוא יוכל לחמוק דרך הדלת ולהעלם במהירות, לאחר מכן הוא יחשוב על תוכנית מסודרת להמשך דרכו.