"הם למעלה, זוכר?". דרו הרימה את מבטה אל עבר הבלונדיני, שעדיין עמד על המדרגה האחרונה בגרם המדרגות למרות ששני התאומים כבר עלו מעלה כמה דקות קודם, אוחז בין ידיו בחפץ שדרו לא זיהיתה ממרחק כזה.
"אני יודע" הוא אמר והתקרב.
"אז מה אתה רוצה?" היא שילבה את ידיה והביטה בו באותו מבט שזיהה מוקדם יותר, באותו הבוקר. מבט מאוס, כאילו בכל רגע הוא עלול להטיל עליה איזו משימה מגוכחת. ואולי, בעצם, זה מה שהיא מצפה ממנו לעשות.
"שמעתי שאת אוהבת סרטי אימה" הוא הניף אל מול עיניה את הקלטת הישנה שהשכיר, שנראתה חבוטה במעט, אך כשירה לתפקידה. דרו הרימה גבה.
"אתה משנה נושא" היא אמרה.
"תהיתי אם תרצי לצפות בו איתי" הוא השיב, ומהמבט שעלה על פניה, הוא תהה האם עליו להימלט בריצה כל עוד ביכולתו לעשות זאת.
"כל מה שאתם עושים הוא להתעלם ממני" היא אמרה, ואף על פי שהבעת פניה לא התחלפה והיא כלל לא נעה לכיוונו, נימת קולה רק הלכה והתחזקה, מלובה בזעם שמילא את החדר. "אז למה שיום אחד תחליט על דעת עצמך לצפות איתי בסרט? מה שאתם עושים לכם, משחקים בי כאילו אני איזה בובה שאתם יכולים לעשות בה שימוש ולהשליך לצד כשנמצאס לכם, זה לא בסדר. אם זאת איזו חובה מטופשת-"
"זאת לא" הוא קטע אותה. "ואני מצטער, בכנות". לא היה נראה שהיא השתכנעה. איך בדיוק הוא ציפה שתשתכנע? הוא הבחין באופן בו התאומים התעלמו מאחותם הקטנה, ואף על פי שהוא לא פגע בשום אופן, הוא גם לא הושיט יד לעזרתה.
"טיי למעלה, וליבי יצאה לריצה. אין להם קשר לזה. זה רק שהבחנתי שהם לא..." קולו דעך עד שהפך ללחישה.
"מבחינים בי? בכלל מתייחסים אלי כשהם לא זקוקים לשמרטפית?" היא השלימה את המשפט, קולה הופך חנוק. "נחמד ששמת לב".
כשהיא הסתובבה, פניה פונות לעבר המטבח, קיט הניח יד על כתפה וקיווה שהפעולה לא תהפוך אותה לזועמת יותר משהייתה.
היא קיווצה את עיניה והסתובבה חזרה, מצפה לתגובה כלשהי, אבל הוא רק עמד מולה כשעיניו נעוצות ברצפה עד שאמר לבסוף. "האמת היא שאני לא מכיר אותך הרבה זמן, דרו, אבל מעולם לא התכוונתי לפגוע בך".
הוא כחכח בגרונו מעט לפני שחייך לעצמו והוסיף. "זה סיוט ברחוב אלם. את מפספסת הזדמנות פז לצפות בי צורח את נשמתי".
עיניה סרקו אותו לרגע, מתקווצות בחשד לפני שהיא ענתה לו. "טוב, אני מניחה שזה לא יהייה בזבוז גמור של זמן אם המחזה יהיה מצחיק"
"זה סרט אימה, הוא אמור להפחיד יותר מאשר להצחיק" הוא נעצר, ואז אמר כשמבט מחושב על פניו, "אלא אם כן צופים בו רוצחים סדרתיים".
"לא דיברתי על הסרט" היא חטפה את הקלטת מבין אצבעותיו בעודה מנחה אותו לעבר מגירת החטיפים.
הוא עשה כשהורתה, עיניה מנצנצות בחיוך שבמזל, היא הצליחה למנוע מלהתפשט אל פיה. הוא תיאר לעצמו שבלילה הזה יווצרו מלאי שלם של זכרונות מביכים שיוכלו לשמש כנשק חם אותו דרו תוכל לכוון כנגדו אילו אי פעם תבקש להביך אותו , כלומר, סיוט של ממש. אמנם, הוא לא יכל שלא לחייך.
"תפסיקי לקחת את כל הפופקורן כל הזמן" קיט התמתח עד שהגיע, בקושי רב, אל קערת הפופקורן שבצידה השני של דרו, וזאת מבלי לשנות את תנוחת הישיבה שלו. הוא חפן בידו את המספר הרב ביותר שיכל לשאת מתוך הקערה, שתכולתה חוסלה ברובה. כשעשה זאת, הוא חש את דרו מצטמררת תחתו. הוא הביט בה על מנת לוודא שלא פגע בה איכשהו ומצא אותה נועצת מבט מצומצם לכדי סדק בשתי נשים שקיט לא זיהה.
אחת מהן הייתה בלונדינית והאחרת שחורת שיער, ושתיהן עמדו, קפוצות, בפתח הדלת.
"מה אתן עושות כאן?" דרו הייתה הראשונה לדבר. היא התמתחה והתיישרה בניסיון להראות יציבה ככל שיכלה לאור ההגעה המפתיעה של שתי הנערות.
"ומי אתן בדיוק?" הוסיף קיט, אבל השתתק כששלושתן ירו בו מבט מצמית זהה לחלוטין ששידר את אותו המסר: זו שיחה פרטית, ייתכן שגם קטלנית, אז תשב שם בשקט ואל תתערב. הנה ניחוש פרוע, הן אחיות? לא, הן שונות לחלוטין. אחיות חורגות?.
"אני יכולה לשאול בדיוק את אותה שאלה, במיוחד בהתחשב בעובדה שאתה שוכב כרגע לצידה של אחותי" הבלונדינית אמרה. לפחות הניחוש שלי קלע.
"נוכל לדון בזה אחר כך, עם ג'וליאן" אמרה שחורת השיער לפתע "אבל לא עכשיו. תקחי אותה למכונית, אני אקרא לטיי" אמרה שחורת השיער, וקיט חרק את שיניו בניסיון שלא להוציא מילה. מידע יעזור לו כרגע יותר מעוד מבט רצחני.
"אל תספרי לו" הבלונדינית לחשה חזרה לשחורת השיער, משפילה את מבטה כשהאחרת עלתה מעלה, שיערה הקצר מתנופף כשטיפסה שניים שניים במדרגות.
"שאלין לא תספר לו מה?" שאלה דרו, ולאחר שלא קיבלה מענה, שאלה בשנית. "הלן?".
הלן פצתה את פיה, אבל נקטעה על ידי שחורת השיער, שבדופק מהיר ונשימות קצרות של אחת שכרגע סיימה מרתון, אמרה. "הוא לא למעלה".
היא נשמה נשימה עמוקה כמתכוננת לבאות, מחשלת את עצמה. קיט ידע שהיא עומדת לנשוא בשורות רעות כשהנערה נשכה את שפתה התחתונה וחזרה והביטה בהם, פגיעות משתקפת מתוך עיניה. היא נשמה עמוקות והביטה אל דרו כשאמרה. "ליבי נפצעה".
YOU ARE READING
Stay With Me- KIT&TY FANFIC
Fanfic"התכוונת לעזוב" טיי אמר לבסוף, וקולו אמנם היה חסר נימה, חסר כל שמץ שיפוט, אבל עיניו נצצו בסקרנות וטיפת עצב. קיט אמר לעצמו שזה לא יכול להיות, הנער אפילו לא מכיר אותו. "למה בכלל אכפת לך?" שאל, בנימת קולו ספק צרוף סקרנות שהוא בבירור ניסה לבלוע יחד עם ר...
