Addictive love / אהבה ממכרת

-חלק 4-

-נ.מ אמילי-
אני לא יודעת למה, אבל הרגשתי ממש טוב עם עצמי. הבנתי שאלכס לא היה מתאים לי כל הזמן הזה, ושהגיע הזמן להמשיך הלאה.
דרור נראה לי ממש חמוד, ורציתי לנסות להיות החברה שלו. הוא מאוד מצא חן בעיניי, גם כשהייתי עם אלכס. סיפרתי את זה לאמה והאמת שהיא הגיבה קצת מוזר... היא אמרה שהיא תעזור לי להשיג אותו אבל זה היה נראה כאילו היא עצובה...
"את עצובה בגלל שאני ואלכס נפרדנו?" שאלתי אותה מבולבלת.
"לא, אני לא עצובה, אני פשוט קצת מופתעת..." היא ענתה.
ידעתי שזה לא נכון, ושאולי יש משהו קצת מעבר לזה, אבל התעלמתי מזה.

-נ.מ דרור-
אמה הזאת ממש חמודה, היא מצחיקה ממש ומגניבה... יש לנו המון דברים במשותף.
יכול להיות שנהיה חברים ממש טובים.
יכול להיות שיש לה חבר אז זה לא ילך בינינו... אבל אני לא יודע בוודאות. אני אברר, אולי אין לה חבר ואני אוכל להיות החבר שלה... אני לא יודע אם היא בקטע שלי, אבל היא ממש מיוחדת.

-נ.מ דייב-
הגיעה ההפסקה השנייה ואמה באה למדשאות עם אמילי וירדן.
הבנתי שהיא לא מי שחשבתי שהיא, היא לא הייתה סתם מוזרה. היא מסכנה, זה משהו מאוד לא פשוט לעבור ואני מבין אותה.
יכול להיות שקצת הבהלתי אותה, למרות שממש לא התכוונתי. דיברתי איתה, אני מקווה שהיא סלחה לי. מעכשיו אני אהיה הרבה יותר רגיש, שהיא לא תרגיש מאויימת ממני.

-נ.מ אמה-
אני לא יודעת מה יהיה עכשיו, אני ממש מבולבלת. מצד אחד אני רוצה את דרור, הוא מאוד מעניין אותי. אבל מצד שני אמילי היא החברה הכי טובה שלי, אני לא יכולה להיות עם מישהו שהיא אוהבת. בינתיים עברו עוד שעתיים שהרגישו לי כמו נצח, ויצאנו אני, אמילי וירדן למדשאות בחצר- המקום הקבוע של החבורה. דייב ונייל חיכו לנו שם, אלכס לא היה שם. הוא כנראה ממש נעלב מאמילי, אני לא יודעת אם הם יצליחו להחזיק את החבורה ככה. יכול להיות שזה הסוף של החבורה שלהם? שביחד כבר שנתיים?
אני לא יודעת, והאמת שזה גם לא עיניין שלי, אני אמרתי מהתחלה שזה לא מתאים לי להסתובב עם חבורה של בנים בכיתה י"ב.
"שמעתי שאת ואלכס נפרדתם, איך זה קרה?" נייל שאל את אמילי.
"הבנתי שזה פשוט לא בשבילי... " היא אמרה בלי לספר להם שהיא בכלל בקטע של דרור, כי הרי אלכס הוא חבר שלהם... היא לא רצתה שהוא יפגע.
מרחוק ראיתי את דרור. הוא הבחין בי וחייך אליי. הלכתי לדבר איתו בזמן שהבנות נשארו לדבר עם נייל ודייב.
"היי" אמרתי לדרור ונתתי לו חיבוק.
"תגידי רגע, יש לך חבר?" שאל אותי דרור.
"לא.. למה אתה שואל?" עניתי קצת מבולבלת.
"סתם התעניינתי... לא משהו מיוחד" הוא ענה נבוך.
"לי אין חבר... לך יש חברה?"
"לא, בינתיים אף אחת לא מוצאת חן בעיניי. טוב... אולי מישהי אחת" הוא אמר.
לא הגבתי לדרור, כי בליבי ידעתי שהוא מתכוון לאמילי.
היא הרי כל כך יפה, מקסימה, מצחיקה ומוכשרת, מי לא ירצה אותה?
אי אפשר בכלל להשוות בינינו, היא הרבה יותר טובה ממני.

-נ.מ דרור-
אמה התנהגה קצת מוזר, היא אפילו לא הגיבה למה שאמרתי. יכול להיות שהיא לא הבינה את הרמז שלי? או שאולי היא הבינה אבל לא מרגישה כמוני? אני באמת לא יודע. כל עוד אין לה חבר, יש לי סיכוי איתה.
"אמה, את רוצה לבוא אליי היום אחרי בית הספר?" שאלתי אותה.
"כן, אין בעיה" היא ענתה לי.

-נ.מ אמה-
דרור הזמין אותי אליו היום אחרי בית הספר. אני לא מבינה... בשביל מה הוא צריך אותי? הוא רוצה לשמוע על אמילי? לדעת איך להשיג אותה? זה יהיה קצת לא נעים אם כן...
חזרתי לחבורה וכבר היה צלצול אז חזרנו לכיתות. הגיע סוף היום ואני ואמילי התקדמנו לשער בית הספר.
"אני לא אחזור איתך היום הביתה, אני הולכת לדרור" אמרתי לה.
"שמתי לב שהתקרבתם.." היא אמרה לי.
"זה לא מה שאת חושבת אמילי" אמרתי לה בחשש שהיא הבינה שגם לי יש רגשות לדרור.
"זה מעולה" היא אמרה. "ככה תוכלי לרגל בשבילי, להכיר אותו יותר ולספר לי הכל. אל תשכחי לשאול אותו אם יש לו חברה ואם הוא בקטע של מישהי. זה חשוב!"
"דיברתי איתו היום בהפסקה. הוא אמר לי שאין לו חברה ושהוא לא מעוניין באף אחת." שיקרתי.
"אוקיי, זה עדיין לא אבוד. כל עוד הוא פנוי, אני אשיג אותו. תסמכי עליי." היא אמרה.
אני ודרור הלכנו לבית שלו. התיישבנו בסלון והתחלנו לדבר.
"את יודעת, את נראת לי נערה מאוד מיוחדת" הוא אמר לי.
"תודה, גם אתה" עניתי נבוכה.
"את ממש יפה, את מוצאת חן בעיניי" הוא אמר לי באומץ.
הייתי קצת מבולבלת. אם הוא בקטע של אמילי, למה הוא אומר לי את כל זה?
בעצם, הוא לא אמר לי שהוא בקטע של אמילי, יכול להיות שהוא בקטע שלי?
דרור הסתכל עליי וחייך.
הוא התקרב אליי לאט לאט, ואז זה קרה. התנשקנו.
"רגע" אמרתי וזזתי ממנו. "אנחנו לא יכולים".
"מה זאת אומרת?" הוא שאל מבולבל.
"אנחנו לא יכולים" אמרתי שוב ויצאתי מהבית שלו. הייתי ממש מבולבלת ולא ידעתי מה לעשות. מה אני אגיד לאמילי עכשיו?

*זה דרור בתמונה למעלה*