Addictive love / אהבה ממכרת

-חלק 10-

-נ.מ אמה-
הגיע הבוקר ושמעתי קול קטן לוחש לי "קומי אמה, צריך להתארגן וללכת לחדר האוכל". זה היה דרור כמובן. הוא ליטף את שערי ברכות וחייך אליי את החיוך הזה שלו, החיוך שגורם ללב שלי לפעום. קמתי, צחצחתי שיניים, התאפרתי והתלבשתי והלכנו יד ביד לכיוון חדר האוכל. אני, דרור אמילי וירדן ישבנו ביחד ואכלנו את ארוחת הבוקר, ואז המדריך נכנס לחדר ואמר: "שלום לכולם ובוקר טוב, היום נצא לחלק השני של הר הארגמן- חוף הים לאוגאי.
גם היום תקחו איתכם בגדי ים ותיקי רחצה, אבל היום לא נלך ברגל, החוף רחוק אז נלך באוטובוס. ניפגש כולם פה ב-12:00".
אני ודרור הלכנו לחדר שלנו והתחלנו להתארגן. לבשנו את בגדי הים שלנו ובגדים נוספים מעל והכנו תיק עם כל מה שצריך: קרם הגנה, משקפי שמש, כובעים וכמה חטיפים וממתקים לדרך.
לאוטובוס הצטרפו גם שכבת כיתות י"ב אז גם אלכס, דייב ונייל היו איתנו באוטובוס. אמילי ישבה ליד אלכס, ירדן ישבה ליד נייל ודרור ואני רצינו לשבת ביחד, אבל אז המדריך התחיל לדבר במיקרופון: "אני צריך מישהו שיעזור לי פה ויישב מקדימה, מי מתנדב?". כשאף אחד לא התנדב הוא אמר "דרור, בוא תעזור לי".
"אוף, עכשיו לא נוכל לשבת ביחד" הוא אמר מבואס.
"לא נורא, זו בסך הכל נסיעה של שעה, ניפגש כבר בחוף" אמרתי ונתתי לו נשיקה.
דרור הלך לשבת ליד המדריך ואז דייב עבר לידי. "המקום הזה פנוי? אני יכול לשבת?" הוא שאל. "כן" עניתי בנימוס.
אני ישבתי ליד החלון, ודייב ישב ליד המעבר. בתחילת הנסיעה הסתכלתי בחלון, ובגלל שבקושי היה לי מקום, שמתי את ראשי על דייב. פתאום, בטעות לגמרי, נרדמתי עליו.

-נ.מ דייב-
ישבתי ליד אמה באוטובוס, והיא שמה עליי את ראשה. אחרי כמה דקות היא נרדמה עליי והסתכלתי עליה ישנה. הסתכלתי על החיוך שלה, שגם כשהיא ישנה הוא לא יורד מהפרצוף. ליטפתי את שיערה, והוא היה כל כך חלק ונעים. לאחר כחצי שעה היא התעוררה.
"אוי, נרדמתי? אני מצטערת שזה היה עלייך" היא גיחכה.
"זה בסדר, הכל טוב" עניתי בחיוך.
הסתכלתי על העיניים הירוקות שלה, והרגשתי כאילו אני עף. פתאום הרגשתי מוזר, הלב שלי התחיל לפעום בקצב מהיר יותר מתמיד. אולי לא תאמינו, אבל בחיים לא הייתה לי חברה, ובחיים לא התנשקתי, בחיים לא הרגשתי ככה למישהי. כאילו כל מבט שלה ממלא אותי באושר ושמחה שאני לא יכול לתאר במילים. רק עכשיו הבנתי, אני אוהב אותה! בלי לחשוב פשוט נישקתי אותה.
"דייב, מה אתה עושה?" היא אמרה והזיזה אותי. "אתה מרגיש אליי משהו?"
"האמת שכן, כבר הרבה זמן" עניתי נבוך.
"אני ממש מצטערת... אבל יש לי חבר"
הייתי בהלם, לא ידעתי בכלל שיש לה חבר. הרגשתי רע עם עצמי. נישקתי עכשיו מישהי שיש לה חבר?! אני מרגיש ממש מניאק. שלא לדבר על זה שעכשיו אני יודע שאין לי ולאמה שום סיכוי להיות ביחד, לפחות לא כרגע.
"אני כל כך מצטער, לא היה לי מושג" אמרתי נבוך עוד יותר.
"זה בסדר, רק אל תעשה את זה שוב" היא אמרה וקמה משם.

-נ.מ אמה-
דייב פשוט נישק אותי, לא ידעתי איך להגיב. אמרתי לו שיש לי חבר, מסתבר שהוא לא ידע בכלל כל הזמן הזה. הוא הרגע התוודה בפניי שיש לו רגשות אליי, הרגשתי ממש רע עם עצמי כי לא רציתי לפגוע בו, אבל מצד שני- אני ודייב התנשקנו ואני בכלל עם דרור!
לא שרציתי את זה, הוא נישק אותי בדיוק לשנייה וישר הזזתי אותו, זה לא נחשב כבגידה. אבל אני אספר את זה לדרור, אני חייבת. כבר אמרתי שאחד הדברים שהכי חשובים במערכת יחסים כלשהי היא כנות, אם אין כנות זה פשוט לא שווה את זה. אני ממש מקווה שדרור יסלח לי ולא יכעס, אני גם לא רוצה לגרום לו לכעוס על דייב, הוא לא ידע. בכל אופן קמתי מהמקום שלי ועברתי לשבת במקום אחר. אחרי עשר דקות הגענו לחוף. דרור בא לכיסא שלי.
"למה עברת לפה? לא ישבת שם?" הוא הצביע על המקום ליד דייב.
"מי זה שיושב שם? בגללו עברת לפה?" הוא שאל אותי.
"לא, סתם לא היה לי נעים לשבת שם אז עברתי לפה, הכל טוב" שיקרתי. רציתי לספר לו את האמת אבל ידעתי שזה לא זמן טוב. אמרתי שאספר לו היום בערב, בחדר שלנו באכסניה.
ירדנו כולם מהאוטובוס והתקדמנו לכיוון החוף. אני ואמילי נכנסנו ביחד למים, והשפרצנו אחת על השנייה. בהתחלה היא בכלל לא רצתה להיכנס אבל משכתי אותה לבפנים. כל הבנות שחו ביחד ועשינו כמה תמונות, זה היה ממש מגניב. בסוף היום עלינו בחזרה לאוטובוס והפעם ישבתי ליד דרור. שמתי עליו את ראשי והסתכלתי עליו.
"מה? למה את מסתכלת עליי?" הוא שאל וחייך.
"אסור לי להסתכל על החבר החתיך שלי?" שאלתי ונישקתי אותו. חזרנו בחזרה לחדר ושנינו התקלחנו.
"תקשיב רגע, אני צריכה לספר לך משהו, אבל תבטיח לא לכעוס" אמרתי. "אוקיי" הוא ענה.
"אתה זוכר את הילד הזה שראית היום באוטובוס? קוראים לו דייב. אנחנו ידידים והוא לא ידע שיש לי חבר. הוא סיפר לי היום באוטובוס שהוא אוהב אותי, ונישק אותי, אבל ישר הזזתי אותו! בבקשה אל תכעס".
דרור שתק, לא היה לו מה להגיד.
"איפה האפס הזה נמצא?" הוא אמר כולו אדום מכעס.
"דרור.. רגע!" אמרתי אבל זה כבר היה מאוחר מידי, הוא יצא בריצה מהחדר שלנו ישר לחדר של דייב.