Addictive love / אהבה ממכרת

-חלק 13-

-נ.מ אמה-
"אני אוהב אותך אמה, בחיים לא הרגשתי ככה לאף אחת" הוא אמר עם חיוך ענק.
"גם אני, אני לא יכולה לתאר בכלל מה אני מרגישה עכשיו. זה אפילו לא דומה למה שהיה לי עם דרור!" אמרתי.
"אולי נפסיק לדבר עליו, ונתחיל להתרכז בנו?" הוא שאל והנהנתי.
"אבל מה נעשה עכשיו? אני לא יכולה לחזור לישון בחדר עם דרור, הוא לא יודע מה קורה בינינו... " אמרתי מעורערת.
"נכון, את לא יכולה לחזור סתם ככה לחדר כאילו לא קרה כלום. אני אדבר עם השותפה שלי פה, אם היא תסכים לעבור לחדר של דרור, את תעברי לפה" הוא אמר והשותפה שלו בדיוק נכנסה.
"עמית, בואי רגע" הוא אמר לה.
"מה קרה? הכל בסדר?" היא שאלה.
"כן, פשוט רציתי לשאול אותך משהו. אני ואמה ביחד, וכרגע היא נמצאת בחדר עם האקס שלה... יש מצב שתעברי לחדר שלו ואמה תעבור לפה?" הוא שאל.
"רגע, את האקסית של דרור?" היא שאלה אותי והנהנתי. "עכשיו הייתי בחדר אוכל. הוא העיף שם כיסאות, שולחנות, כל דבר שזז. הוא לא הפסיק לצעוק שהאקסית שלו מרשעת ושהוא שונא אותה, לא היה לי מושג שזאת את." היא אמרה וקיפלה את הבגדים שלה. "בכל אופן, אין לי בעיה לעבור לשם כבר עכשיו".
"תודה רבה" אמרתי וסימנתי לדייב לבוא איתי.
הלכנו ביחד לחדר האוכל והכל היה שם הפוך.
כל החפצים היו זרוקים על הרצפה וחלקם נשברו, כל התלמידים שהיו שם יצאו בריצה ובבהלה מהחדר, ודרור עמד בפינה.
"מרשעת, היא הרסה הכל, הכל!" הוא צעק וזרק עוד כיסא לרצפה.
"מה קורה פה?!" צעקתי המומה ממה שראיתי.
"את, את אשמה בהכל! אם היית סולחת לי היינו משאירים את זה מאחורינו, אבל את פשוט אגואיסטית שחושבת רק על עצמה!" הוא צעק והתקדם לעברי.
"תתרחק" דייב אמר וחסם את דרור מלהגיע אליי.
"עוד פעם אתה? חתיכת אפס." הוא אמר.
"אמרת שתפסיק, אני לא רואה את זה קורה" אמרתי.
"בואי תסלחי לי ונחזור להיות ביחד, אני אוהב אותך אמה!" דרור אמר.
"זה כבר לא רלוונטי, אני ואמה ביחד" דייב אמר ופניו של דרור החויירו.
"ידעתי, אני ידעתי שזה מה שיקרה! חתיכת בוגדת!" הוא אמר והתקרב אליי עוד יותר.
"אתה לא תדבר לאמה ככה בחיים, הבנת?!" דייב אמר ולקח אותי משם.
"אני בשוק ממה שקרה עכשיו, הוא פשוט משוגע." אמרתי מבוהלת.
"היי, תרגעי." דייב אמר וחיבק אותי. הוא כנראה ראה שנבהלתי.
הלכנו לחדר שלו והשותפה שלו בדיוק הייתה שם.
"לקחתי את כל החפצים שלי, החדר כולו שלכם." היא אמרה בחיוך ויצאה מהדלת.
אני הלכתי לקחת את כל החפצים שלי מהחדר של דרור והעברתי אותם לחדר של דייב.
"אני כל כך שמחה שעברתי לפה, כאן אני ארגיש הרבה יותר בנוח." אמרתי בחיוך.
"תודה שהגנת עליי, אני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך."
"באמת שזה שטויות, נראה לך שהוא היה מעז לגעת בך?" הוא אמר.
כבר הגיע הערב, והייתי ממש עייפה, זה היה יום ארוך ומעייף מאוד.
נכנסתי למיטה שלי ולא הצלחתי להירדם.
דייב שכב במיטה נפרדת בקצה השני של החדר, והוא כבר ישן.
קמתי מהמיטה ועברתי לישון במיטה שלו לידו.
"אמה?" הוא שאל.
"כן זאת אני, לא הצלחתי להירדם, זה בסדר אם אני אשן איתך?" שאלתי.
"ברור, בואי" הוא ענה וחיבק אותי.
הרגשתי נוח מאוד, אז נרדמתי תוך כמה דקות.

-נ.מ דרור-
נכנסה מישהי לחדר שלי, והיא אמרה: "אמה רצתה להיות בחדר עם דייב, אז פיניתי לה את המקום שלי. אני אעבור לפה, זה בסדר מבחינתך?" היא שאלה.
"כן בטח, אין בעיה" אמרתי אבל הייתי מאוכזב מההתנהגות של אמה.
"איך קוראים לך?" שאלתי אותה.
"אני עמית" היא אמרה וחייכה. "אתה דרור, הכרתי אותך בחדר אוכל" היא גיחחה.
"כן, אני מצטער על זה."
"הכל טוב, אני בטוחה שאתה לא בן אדם רע" היא ענתה.
"ברור שלא, סתם התעצבנתי על האקסית שלי, על אמה שכבר הכרת" אמרתי.
"האמת שהיא נראת לי ממש חמודה" היא אמרה.
"גם אני חשבתי שהיא חמודה, אבל היא לא." אמרתי.
פתאום נפל לי האסימון והבנתי שיש לי פה הזדמנות להחזיר לאמה.
עמית הזאת נראה לי דלוקה עליי, וזה מעולה!
אני אשקר לה שאני אוהב אותה ואשתמש בה כדי לגרום לאמה לקנא. זה גאוני!
המשכנו שנינו לדבר עוד איזה שעתיים והלכנו לישון.
אני מתכנן לנשק אותה מחר בבוקר, וכשנבוא ביחד לחדר האוכל אני אחזיק את היד שלה, כדי להוציא לאמה את העיניים.
נרדמתי והתחלתי לחלום על מחר. איך אמה תשתגע מקנאה כשהיא תראה אותנו ביחד.
נדמה לי שעלה לי חיוך ממש דבילי על הפרצוף לכל אורך החלום, אני מקווה שעמית לא הייתה ערה כדי לראות את זה.