Addictive love / אהבה ממכרת

-חלק 9-

הגיע הבוקר, התארגנתי ויצאתי מהבית. אמילי ודרור חיכו לי למטה. הלכנו שלושתינו ביחד, כל הדרך עד לכיתה. המורה נכנסה ואמרה: "בוקר טוב תלמידים, יש לי הודעה משמחת עבורכם. מחר אנחנו יוצאים לטיול בדרום. הטיול יהיה באורך של ארבע ימים ותשנו באכסניות, זוג בכל חדר- בן ובת. הנה הרשימה של הזוגות ורשימת הציוד הדרוש לטיול."
היא חילקה את הרשימה ואני ודרור יצאנו ביחד. "יש! אנחנו ביחד!" אמרתי לדרור בהתלהבות. "איזה כיף" הוא ענה לי בחיוך.
"אני ממש אוהבת את הטבע, הולך להיות כל כך כיף! אני ממש אוהבת לטייל."
"גם אני! אני ממש שמחה שיוצאים לטיול הזה" אמילי אמרה.
הגיע סוף יום הלימודים, ודרור ליווה אותי עד לבית שלי. הכנתי לי את התיק לטיול מחר- עם כל הציוד והחטיפים. התרגשתי כל כך, אני מתה כבר לצאת לטיול הזה! המחשבה שאני הולכת לישון בחדר עם חבר שלי עוד יותר שמחה אותי. אמא בדיוק נכנסה הביתה וסיפרתי לה על הטיול. פתאום נזכרתי שעוד לא סיפרתי לה בכלל שיש לי חבר, אז הרגשתי שזה זמן טוב לספר לה.
"איזה יופי! איזה כיף לראות אותך שמחה ומאושרת. תהני מחר" היא ענתה בחיוך הכי רחב שיש. בחיים לא ראיתי אותו שמחה ככה.
הגיע הערב, ואני התקלחתי והטענתי את הטלפון שלי. כיוונתי לי שעון ל-8:00 בבוקר, כי בגלל הטיול התחלנו רק בעשר.

*יום למחרת*
קמתי בבוקר והתלבשתי. שמתי את הבגדים הכי נוחים שיש לי ואת נעלי הספורט שלי. סידרתי לי את ארוחת הצהריים בקופסא ושמתי בתיק. ירדתי למטה, ואמילי ודרור חיכו לי שם. הלכנו ביחד לבית הספר, וליד השער כבר חיכה האוטובוס של הכיתה שלנו. עלינו לאוטובוס וישבנו. לאט לאט הגיעו כולם, והתחלנו בנסיעה. הנסיעה הייתה ארוכה, חמש שעות רצופות, אז בזמן הזה שמנו שירים ושרנו כולם ביחד. היא הייתה ממש כיפית, שמענו את השירים שכולם אוהבים ועשינו מלא צחוקים. האמת שהיא עברה ממש מהר. הגענו לדרום והלכנו לחדר האוכל.
"שלום לכולם, אני אלון המדריך שלכם. היום נתחיל את הטיול בחלקה המזרחי של הר הארגמן- חוף הים פפיטול. מקווה שהבאתם איתכם בגדי ים. לכו לחדרים שלכם, תניחו את החפצים שלכם ותתארגנו. תאכלו את ארוחת הצהריים שלכם ונתאסף כולם ליד האוטובוס ב-16:00 בדיוק!"
אני ודרור הלכנו לחדר שלנו והתארגנו. שמנו בגדי ים ובגדים רגילים מעל והכנו תיק עם קרם הגנה, משקפי שמש וכמה חטיפים לדרך.
יצאנו כולם לדרך, חוף הים היה במרחק של שעה הליכה מהאכסניות. הגענו לחוף, והוא היה יפייפה. זה היה כבר בשעות הערב אז התחילה השקיעה, והשמיים התמלאו בצבעים משגעים והייתי חייבת להצטלם ברקע הזה. ביקשתי מאמילי שתצלם אותי ואת דרור, ויצאו לנו כמה תמונות ממש יפות! כולם נכנסו למים ושחינו ביחד, השפרצנו אחד על השני ועשינו מחבואים בחוף. זה היה ממש כיף. התחלנו לחזור לכיוון האכסניות והגענו בסביבות 21:00. אני ודרור התקלחנו במקלחת בחדר שלנו, ונכנסנו למיטה הזוגית שהייתה לנו בחדר. המורה ידעה שאנחנו זוג, אז כנראה היא עשתה את זה בכוונה. דרור חיבק אותי, ופתאום התחיל לגעת בי בצורה שלא התאימה לי. זה העלה לי זכרונות לא טובים, מאותו היום השחור שבו נהרסו לי החיים. לא סיפרתי לו כלום על זה, היחיד שסיפרתי לו על זה חוץ מההורים שלי הוא דייב, וגם זה היה בטעות. הרגשתי ממש לא בנוח, אבל לא אמרתי כלום.
"זה בסדר?" דרור שאל. לא ידעתי מה לעשות, הייתי בסערת רגשות וכל הזכרונות הציפו אותי. מהלחץ הנהנתי בראשי, לא יודעת למה.
"הכל בסדר?" הוא שאל מודאג.
"לא" עניתי כי לא רציתי לשקר יותר.
דרור הפסיק באותו הרגע, ופשוט התחלתי לבכות. "מה קרה? היי, לא התכוונתי. אני מצטער" הוא אמר וחיבק אותי.
"אני רוצה לספר לך משהו, משהו חשוב."
"תספרי, אני מקשיב."
"לפני שנה היה לי ידיד שהיה גדול ממני בשנתיים, ולאט לאט הפכנו להיות החברים הכי טובים. יום אחד הייתי בבית שלו, רק אני והוא בחדר שלו. הוא התחיל להתקרב אליי ולהפשיט אותי בניגוד לרצוני. אמרתי לו שאני לא רוצה וניסיתי להתנגד לו, אבל הוא עשה את זה בכוח. הוא אנס אותי. ניסיתי להתאבד פעם אחת אבל השכנה ראתה אותי ומנעה ממני לעשות את זה. מאז מאוד קשה לי לסמוך על אנשים, בעיקר על בנים. נתתי בך את האמון שלי, לכן הסכמתי, אבל זה קשה לי כל כך, אני פשוט לא מסוגלת!" אמרתי בבכי.
"איך לא סיפרת לי? למה לא עצרת אותי? אני כל כך מצטער! אני לא יודע איך בן אדם יכול לעשות כזה דבר אכזרי ומרושע, אני מצטער שהכאבתי לך ושהייתי חסר רגישות. זה לא יקרה יותר בחיים, אני מבטיח! את סולחת לי?" הוא שאל מבוהל.
"ברור שכן, הייתי צריכה לספר לך כבר מזמן. לא עשית את זה בשביל לפגוע בי, הייתי צריכה לעצור אותך לפני."
"המחשבה שעשית לך רע הורגת אותי. אני לא יכול לחשוב בכלל מה זה בשבילך אחרי מה שעברת. אני מצטער!" הוא אמר על סף בכי.
"זה בסדר, אני אוהבת אותך."
"גם אני אוהב אותך. בחיים לא אהבתי מישהי כמו שאני אוהב אותך!" הוא ענה, חייך וחיבק אותי חיבוק חזק. לאט לאט נרגעתי, ושמחתי שנפתחתי בפניו. חשוב שתהיה כנות ביחסים שלנו, עכשיו אני יודעת שכבר עברנו שלב.
כבר היה מאוחר בלילה, אז אני ודרור נרדמנו במיטה.