סיפור אלאדין מודרני, ספר שני (boyxboy)

פרק 5

ירין, רן ופרינס הסתובבו בחלל הריקוד הענקי, בוחנים כל פינה באולם הענקי.

זה בהחלט היה מראה מרשים.

״פרינס, פרינס! אני חושב שהנערה הזאת מסתכלת עליי.״ ירין משך בחולצתו של פרינס, עיניו נעולות על נערה במסכה שלבשה שמלת משי ורודה.

פרינס הרים גבה וחייך אל השני, מנער את שיערו בחיבה. ״לך אליה, ניפגש מאוחר יותר.״

הנער בעל השיער השטני לא חיכה לרגע לפני שהתחיל לרוץ אל כיוון אותה נערה, מזמין אותה לרקוד לצלילי המנגינה המרגיעה שהייתה ברקע.

חיוכו של פרינס נשאר על פניו לכמה שניות עד שהסיט מבטו אל גרם המדרגות הענקי, רואה שם נער בחליפה לבנה ומסכה מעוטרת בבד תחרה שמסתכל על הקהל אשר מתאסף ברחבת הריקודים.

הוא ידע שזה היה המלך מהרגע הראשון שעיניו נחתו על לבן השיער. הוא יזהה את עיניו ושיערו הבהירים ממרחקים.

״תסתובב קצת, רן. תמצא לך כמה בחורות.״ חייך פרינס אל הנער לחלקיק שניה לפני שעזב אותו והתקדם אל כיוון המדרגות.

רן כבר ידע מי תפס את עיניו של פרינס, הרי הוא לא היה מסכים לבוא לאירוע כל-כך גדול אם לא היה מרוויח משהו מהעניין.

הסיפור לא מצא חן בעיניו של הנער, אז החליט ללכת אחרי פרינס, מסתווה בין האנשים הרוקדים.

פרינס שכבר הגיע אל התחלת המדרגות עצר כששמע שהמקהלה הפסיקה לנגן את המנגינה המרגיעה וקולו של אותו כרז מהיום הקודם נשמע ברחבי האולם.

״לקבלת המלך, יש להשתחוות!״ לאחר ציווי זה, היה שקט מוחלט כשכל אנשי הממלכה שהוזמנו ירדו לקידה, מראים את הכבוד שלהם כלפי מלכם.

וכך, המלך החל לרדת במדרגות, לצידו עומד הכרז ומאחוריו שני שומרים עם רובים ענקיים, מוודאים שהכל כשורה.

דומיניק שהחליט לא לרדת ביחד עם פיטר במדרגות, ישב מאחורי וילון תחרה במרפסת קטנה שהשקיפה על האולם, בוחן איש, איש.

פיטר שהובך מאוד מהסיטואציה, שמח שפניו היו מוסתרות עם המסכה הלבנה, אחרת כל האורחים היו שמים לב לסומק הבולט על לחייו.

כשהגיע אל רחבת הריקודים הענקית, המוזיקה נשמעה שנית וכל האנשים החלו לרקוד, שמחים מהעובדה שהם שוהים באותו חדר בו המלך נמצא.

פיטר שעמד מובך, לא ידע מה לעשות עם עצמו. הרי הוא לא ידע לרקוד, הוא תמיד נמנע מאירועים שכאלה.