סיפור אלאדין מודרני, ספר שני (boyxboy)

פרק 16

״פרינס, תזכיר לי למה יושב לנו קוף על השולחן?״

״אני לא יודע, ירין. הוא החליט לרדוף אחריי כשניסיתי לאכול אותו.״ פרינס נשכב אחורנית על הספה החדשה שרן מצא ליד שערי הארמון שכנראה נזרקה על ידי משפחה עשירה.

״אהא.״ חיוך התגבש על פניו של ירין, מתקרב אל הקוף שזרק לו מבטים מוזרים שיכל אפילו לפרש כמעליבים. ״ויש לו שם?״

פרינס הסתכל אל כיוונו של הקוף והחמיץ פניו, ״לא חשבתי על זה, אני לא מתכנן להשאיר אותו.״

ללא שום הזהרה, הקוף החל לקפוץ ולצעוק, רץ מסביב לביתם של השלושה.

״נראה שהוא לא מרוצה מהרעיון.״ רן העיר, קם ממקומו בניסיון לתפוס את חיית הפרא.

הדבר האחרון שפרינס רצה זה אחריות נוספת, במיוחד לא למשהו שהוא יכול להיקשר אליו. בסופו של דבר, הכל מחליק מידיו, אז עדיף להימנע מאינטראקציות שניתן למנוע... אך באותו רגע, כל מה שרצה היה טיפת שקט.

״אוקיי, אוקיי!״ צעק, גורם לשקט מיידי. ״אני אקרא לך... אהה...״ ניסה לחשוב על שם כשנזכר בסיפור שהיה שומע כילד, על נער חסר הורים בדיוק כמוהו ויד ימינו הקוף.

״אפולו.״

״אפולו?״ צחקק ירין, מושיט את ידו אל הקוף ומצביע עליו. ״הוא קרא לך על שם כוכב כי אתה מסתובב בלי סוף.״

״שם... מיוחד.״ חייך רן, מראה שלא היה קל להוציא ממנו בקלות.

״אוקיי, אם אתם חושבים שתוכלו למצוא שם יותר טוב פשוט תתנו לו שם לבד!״ שחור השיער שילב את ידיו והסתכל אל כיוון המרפסת, מתעלם מהצחקוקים שנשמעו בחדר.

״אפולו... בוא אפולו... פסס...״ נשמע קולו של ירין פעם נוספת לפני שפרינס הבחין באחוזה, מנתק את עצמו מהסיטואציה לגמרי וחוזר למחשבותיו.

נזכר שממש לפני כמה שעות היה לצד המלך במקום נידח, בלי שומרים, בלי נשק, בלי שום דבר שיכול להציל אותו. לדעתו, בתור מלך... הוא די טיפש. נראה שהוא אוהב להיקלע למצבים מסוכנים, איכשהו הוא תמיד יוצא מהם, אבל זאת לא הנקודה. הנקודה היא שהוא לא חכם במיוחד, לדעת פרינס, כמובן.

״אני לא מבין.״ קם פרינס ממקומו, מסתכל מבעד לחלון ביתם אל כיוון האחוזה. ״למה שמלך יסתובב לבד ביער?״

״אולי הוא רצה לדעת איפה אתה גר ושלח בלשים אחריך.״ רן אמר, נוגס בתפוח ומסדר את רטייתו שאף פעם לא הייתה נוחה.

״תהיו בקשב גבוה.״ מלמל פרינס, מחביא פגיון באחד ממגפיו. ״אני יוצא לברר כמה דברים, אחזור לקראת הערב, תאכלו בלעדיי ותאכילו את החזיר שאימצנו, או שאתם יכולים למכור אותו ולקנות אוכל, החלטה שלכם.״