״הספרייה של לילה.״ לחש פרינס כשהתרומם ממקומו במהירות, מניח על עצמו שכמייה ורץ אל כיוון המדרגות.
״לילה?״ ירין שאל מבולבל והסתכל על רן שמשך בכתפיו.
לא עברו כמה שניות ופרינס כבר היה מחוץ לשדה ראייתם, רץ אל... ובכן, לא ידע לאן הוא רץ, אבל סמך על האינטואיציה שלו.
״הוא דיבר על לילה המשוגעת?״ ירין צחקק מהמחשבה עליה, משחק עם כדור שמצא בפח כמה ימים לפני הנשף. ״זאת עם הסיפור המוזר?״
״אני כבר לא עוקב.״ מלמל רן, נאנח בייאוש.
_______
למה השם לילה נשמע כל כך מוכר?
מזיע למרות מזג האוויר הקריר, פרינס עמד מתנשף מול אחוזה קטנה, מקמט את גבותיו כשרואה את השם ׳לילה׳ על הדלת.
״לילה.״ לחש לעצמו לפני שפתח את הדלת שעשתה יותר רעש ממש שציפה, מה שגרם לו לקפוץ במקום. ״לעזאזל.״
במבט חטוף מסביב הצליח לזהות כמה ספרים שכבר קרא. זוהי בהחלט ספרייה שהיה בה בעבר.
למה שהוא יכיר את אותה ספרייה? למה ביקר בה בכלל? ממתי הוא קורא ספרים?
״שלום?״ ניסה לקרוא לבעל המקום אך לא קיבל שום תשובה. ״שלום?! שמי פרינס ואני—״
״פרינס?!״ צעקה מהצד השני של הספרייה נשמעה.
שחור השיער היה משקר אם היה אומר שלא כמעט השתין על עצמו בזמן שהוציא את הצעקה הכי לא צפויה מפיו.
הוא והקול המסתורי השתתקו ברגע, מתחבאים מאחורי המדפים הגדולים, לא מעזים להסתכל אחד על השני עד שעברו כמה שניות של שקט מביך.
״מ-מי זאת מדברת?״ מלמל פרינס, בנקודה זאת פניו חיוורות וידיו מזיעות.
אם יש משהו אחד שפרינס מפחד ממנו, זה רוחות רפאים. לא גופות, לא שומרים, לא מלכים, ולא שום דבר אחר.
אבל רוחות רפאים? מחוץ לתחום.
״זאת אני, לילה!״ נשמע קולה של אותה נערה מאחורי אוזנו של פרינס בפתאומיות, מה שגרם לו לקפוץ פעם נוספת.
״לעזאזל! תפסיקי להפחי— ל- להבהיל אותי ככה.״ כמובן שלא היה מוכן להודות בכך שהוא מפחד, זה יפגע באגו הגברי המאוד גבוה שלו.
מבלי לחכות אפילו רגע, לילה קפצה על השני וחיבקה אותו חיבוק חזק וצמוד, לא משחררת אותו אפילו לרגע.
YOU ARE READING
סיפור אלאדין מודרני, ספר שני (boyxboy)
Romansaחלק שני בסדרת הספרים - סיפור אלאדין מודרני. לאחר מסע ארוך של שנתיים, פרינס חוזר אל העיר בשביל לנקום את רצח הוריו ובחיפוש אחר משהו... הוא בטוח שאותו דבר יצליח לפתור את הכאבים החוזרים בחזהו. אותה ריקנות שמרגיש בליבו. הבעיה היחידה היא, שאינו יודע מה...
