הבוקר הזה היה כל כך מושלם שג'ונגקוק לא רצה לעזוב את המיטה. קרני האור שחמקו דרך החלון הגדול בחדרו הפריעו לשנתו ולא משנה כמה ניסה להתחמק מהן, זה עדיין הציק לו. הוא נאלץ להתרומם מהמיטה, להתקלח, להכין לעצמו קפה ולחזור אליה בשביל להתכרבל עם וינסנט, שישן בשלווה.
הבוקר הזה היה מושלם כי וינסנט היה נוכח בו. הם העבירו לילה בלתי נשכח ביחד שכלל בתוכו שלל נשיקות מהרכב, סקס אחד על השולחן במטבח ומקלחת קרירה שהורידה מהם את כל החרא שסחבו על כתפיהם יותר מידי זמן. ג'ונגקוק הרגיש שוינסנט למשך תקופה ארוכה מידי, החזיק את עצמו מפני משהו. הוא לא ידע למה, אך שמח שהאומגה שלו השתחרר סוף סוף ונתן לו לחמוק היישר לתוך ליבו.
הם נפרדו בנשיקות ארוכות, סירבו לתת זה לזה ללכת, אך עם כל הכבוד לאהבה שפורחת, החיים לא עוצרים. על ג'ונגקוק היה לנסוע לעבודה ולוינסנט היו שיעורים באוניברסיטה, מהם הוא החליט להבריז בשביל להשלים שעות שינה במיטה של ג'ונגקוק.
האלפא לא רצה לעזוב, היה לו קשה ללכת ולעזוב את אושרו, גם אם זה רק לכמה שעות, אך וינסנט שכנע אותו והבטיח שיהיה כאן כשהוא יחזור.
הם נפרדו בנשיקה אחרונה וג'ונגקוק זינק לתוך רכבו ולחץ על דוושת הגז, אנרגיות חדשות מילאו את ליבו והוא לא יכל שלא לחייך כמו מטומטם ממחשבות על וינסנט. הם ביחד, זה רשמי. אהבתו לא חד צדדית, וינסנט הוכיח לו את זה. הוא רצה לצרוח משמחה, לצאת מהרכב ולרקוד באמצע הכביש, אך החזיק את עצמו מפדיחות מיותרות וריקד לעצמו בשקט ברכבו לצלילי שירים קצביים שיצאו לאחרונה.
הוא הגיע לבית של אחיו, שלף את המפתחות שנותרו לו עוד מהתקופה הקצרה שגר כאן ופתח את הדלת בחוצפה. הוא יכל לשמוע מהמסדרון גניחות גבוהות מלמעלה. ג'ונגקוק גיחך והחליט להכין לעצמו עוד קפה בזמן שנאמג'ון עסוק. הפעם הוא לא יפריע לשניים.
***
הוא ישב בנחת דקות ארוכות, מתעלם מרעשי הרקע העסיסיים ורק חשב על וינסנט. הוא חשב עליו תמיד; כל הזמן. מאז שנפגשו השם הזה הדהד בראשו ולא נתן נחת לליבו. וינסנט הפך את חייו בצורה משמעותית. ג'ונגקוק היה בחור של לילה אחד, מישהו שלא נקשר ולא מנסה להיכנס למערכת יחסים רצינית, אך עם וינסנט זה היה שונה. זה היה אחרת. הוא פרץ את הדלתות, שבר את החוקים וסחף אחריו את ג'ונגקוק לתוך רגשות מסובכים. ג'ונגקוק לא מצטער על כך, להפך, הוא רוצה להסתבך עם הרגשות האלו שוב בתנאי שזה עם וינסנט.
"מה אתה עושה פה?!" צרחה הסיחה את דעתו. הוא סובב את ראשו באדישות לאחור והסתכל על ג'ימין, עומד בתחתונים בלבד ומבט המום.
"מי?" נאמג'ון מיהר להגיע בעקבות הצעקה מחרישת האוזניים אך שהבין שזהו רק ג'ונגקוק, הוא נרגע. "בוקר טוב." הוא איחל כאילו שאח שלו לא חדר לביתו ללא אישורו בשמונה בבוקר.
YOU ARE READING
Spelers // KookV
Fanfiction"בא לך להמשיך לשחק איתי משחקים או שתתן לי סוף סוף לטעום מפרי גן העדן האסור?" שאל ג'ונגקוק בעוד שהעצבים רתחו בדמו, אבל וינסנט רק נהנה מכך. "אני דווקא אוהב לשחק איתך." הוא ליקק את שפתו התחתונה בתגובה וחייך חיוך שהצליח לעצבן את ג'ונגקוק עוד יותר.
