ג'ונגקוק ומומיון הכירו באירוע משעמם והתחברו בקלות. מומיון מצא את הילד המעט ביישן כנורא נחמד, במיוחד אחרי שקלט את גרביי האיירון מן שלו והחליט שעליהם להיות חברים. זאת הייתה חברות פשוטה, תמימה, אמיתית. הם היו חברים לא בשביל אינטרסים אישיים, אלא כי נהנו זה עם זה ואהבו לבלות ביחד בזמנם הפנוי.
נאמג'ון, כאשר גילה על החברות המופלאה כמה חודשים לאחר שהחלה, הזהיר את ג'ונגקוק על כך שמומיון הבן של משפחת לי, שהייתה מתחרה הכי גדולה בשוק עם המשפחה שלהם- משפחת ג'און- בעלת חברת האלכוהול מספר אחת בקוריאה הדרומית. ג'ונגקוק הבין ישר שהחברות הזאת מעט בעייתית, אך היה עוד ילד אז ולא ייחס לכך חשיבות. העיקר שנהנה לשחק עם מומיון. זה היה הכי חשוב לו בתור ילד בן 12.
אך הזמן עבר וסדר העדיפויות השתנה. נאמג'ון לא היה אמור לקבל את החברה, כי לא היה הבן הביולוגי של מר ג'און, אביו נפטר שנה לאחר לידתו, אך להפתעתו הרבה, מר ג'און החליט להוריש את החברה לשני בניו. נאמג'ון היה חכם ומבריק, הוא ראה בו כבן והתגאה בו. בלימודים הוא הצטיין, למד בקלות וכל מהלך שלו היה מחושב. ג'ונגקוק לעומתו נשאר ילדותי גם כאשר סיים בית ספר. הוא חיי את היום כאילו אין מחר, היה קשה לסקרן אותו, שלא לדבר על להושיב אותו ללמוד. הוא אהב רק את מה שגרם לליבו לדפוק במהרה, מה שגרם לו לאבד את חושיו וליפול עמוק לתוך החוויה.
נאמג'ון המוח, ג'ונגקוק הכוח - זה היה מושלם בשביל ניהול חברה.
הוא קלט את זה עוד כשלימד את הבנים שח-מט. נאמג'ון התעניין במשחק, בנה אסטרטגיות, חישב מהלכים והיה חשוב לו לנצח. לעומתו, ג'ונגקוק לא ניסה בכלל ללמוד. הוא קבע חוקים משל עצמו, הוסיף למשחק שנראה לו משעמם שלל תבלינים ושינה אותו לחלוטין לטובתו. בנפרד כל אחד מהם טוב, אך ביחד הם יוצרים שילוב מנצח שיוביל אותם להצלחה מירבית.
אך בזמן שמר ג'און בנה את בניו מאפס, מר לי הצמיח בתוך בנו היחיד שנאה. גם אם מומיון התנגד, גם אם לא רצה זאת, זה לא היה נתון לוויכוח. עם ג'ונגקוק מומיון חייך וצחק מכל הלב, איתו היה לו טוב, איתו היה מאושר, אך הוא ידע שזה לא יימשך להרבה זמן. עם השנים, ככל שגדלו, ככל שהזמן עבר, הדברים הסתבכו. מומיון קינא. משפחת ג'און הייתה נראית מושלמת מהצד ואף גרוע יותר, היא באמת הייתה מושלמת. לא רק שג'ונגקוק קיבל יחס מדהים מזוג הוריו גם כשטעה והתנהג לא טוב, נאמג'ון שלא היה בנו הביולוגי של מר ג'און קיבל ממנו יחס הוגן ושווה. אפילו מומיון שהיה הבן של האויב שלו קיבל ממנו יחס טוב.
זה שיגע את מומיון. הוא כעס, הוא התעצבן, הוא לא הבין למה הכל חייב להיות כזה. למה כשהוא מצליח במשהו הוריו לא שמחים בשבילו, רק תוהים למה לא הצליח יותר מג'ונגקוק.
"ג'ונגקוק מושלם, תהיה כמו ג'ונגקוק, תהיה יותר מושלם ממושלם." אביו חזר על המשפט כל יום. "תביס אותו. תמרר את חייו. תהרוג אותו." הוא אמר. לאט לאט גורם למומיון השתגע.
YOU ARE READING
Spelers // KookV
Fanfiction"בא לך להמשיך לשחק איתי משחקים או שתתן לי סוף סוף לטעום מפרי גן העדן האסור?" שאל ג'ונגקוק בעוד שהעצבים רתחו בדמו, אבל וינסנט רק נהנה מכך. "אני דווקא אוהב לשחק איתך." הוא ליקק את שפתו התחתונה בתגובה וחייך חיוך שהצליח לעצבן את ג'ונגקוק עוד יותר.
