אין כמו בוקר סילבסטר. במיוחד כשהוא נפתח בגניחות של בן זוגך האהוב איתו אתה חיי באושר כבר כמה שנים טובות. זה לא אשמתו של נאמג'ון שלא הצליח להתאפק, בכל זאת, מי יעמוד מול התחת המפתה של ג'ימין? אף אחד, אבל ההבדל בין כולם לנאמג'ון, זה שהם יכולים להסתכל ורק הוא רשאי לגעת.
כשהם שכבו לראשונה, האלפא הבטיח לעצמו שהוא יהיה הראשון וגם האחרון של ג'ימין. הבטחה רכושנית ונורא אובססיבית, כך הוא הבין רק לא ממזמן, אך כל עוד הוא חיי וקיים, אין סיבה שמישהו יגע באומגה שלו.
הוא נדחף לתוך ג'ימין בתוך אחד החדרים הכי צפופים בבית. יצא ונכנס שוב ושוב בשביל לגרות את ורוד השיער שרק רצה לקבל יותר על מכונת הכביסה הארורה הזאת.
הבוקר הזה בכלל התחיל בכירבולים במיטה וקפה, אך אז ג'ימין החליט לזרוק כמה בגדים לתוך מכונת הכביסה ונאמג'ון החליט שזה הזמן. שעכשיו בא לו. ממש בחדרון הזה, ממש על המכונה הזאת וג'ימין לא התנגד, כי רצה את זה אף יותר.
כך הדברים התגלגלו. נאמג'ון הושיב את ג'ימין על המכונה ופשט את בגדיהם, כמעט קרע את התחתונים של האומגה ונכנס לתוכו ללא התראה מוקדמת. לא הה דבר יותר טוב מלפתוח את הבוקר עמוק בתוך בן זוגו. הלוואי וכל בוקר היה כזה.
הטלפון של נאמג'ון זמזם בכיס מכנסיו. אם לא התקופה הארורה הזאת, הוא היה מתעלם מהשיחה ולא מתנתק מג'ימין אפילו לא לרגע, אך המצב היה אחר. הוא שלף את הנייד בלי לצאת מהאומגה וענה לשיחה שהתקבלה מאחיו.
"מה יש?" הוא שאל והחניק גניחה, כי ג'ימין סירב שנאמג'ון יעצור ודחף בעצמו את איבר המין לתוכו. הוא הסתכל עליו במבט משוכר מהנאה, אך כעוס, כי באיזה קטע הוא עונה לשיחה ברגע שכזה.
"יש בעיה עם האלכוהול למסיבה. הסחורה נתקעה והם דורשים אותך, מה אני עושה?" אמר ג'ונגקוק במהירות. נאמג'ון שמע הרבה רעש סביבו, בטח כבר היה באולם ואירגן את הכל כמו פסיכופת.
"תגיד להם שאני מאשר כל דבר שתגיד." הוא נאנח ולא התאפק, נדחף עמוק לתוך ג'ימין והוציא מהאומגה גניחה גרונית אותה אטם ישירות עם כף ידו הגדולה.
אתם מזדיינים שם?!" את הצעקה מהצד השני של הקו אפילו ג'ימין שמע. הוא גיחך בקלילות ומצא את הסיטואציה הזאת משעשעת ביותר. "לעזאזל, היונג, אני מבין שאתה סוטה מין, אבל קצת טאקט!" הוא דיבר בצורה דרמטית וניפח מזבוב פיל בצורה תיאטרלית וילדותית. "אני דורש פיצויים על הטראומה!"
"פיצויים? זאת נקמה על זה שנטשת אותי באמצע יום עבודה בשביל לשכב עם וינסנט." ענה נאמג'ון בגיחוך ולא עצר את מעשיו, דפק את ג'ימין על מכונת הכביסה הזאת ללא הרף ונתן לו לגנוח לתוך כף ידו שחסמה את המנגינה אותה רק הוא רשאי לשמוע.
"לעזאזל איתך, אני אסתדר לבד." ג'ונגקוק גלגל עיניים וניתק את השיחה, מופתע מאחיו.
ג'ימין החל לצעוק בקולניות ולא עצר את עצמו ברגע שהיד של נאמג'ון עזבה את פיו. האלפא היה מכור לצחוק הזה ולא יכל שלא להגרר אחריו להיקרע גם כן, אך לא להרבה זמן.
YOU ARE READING
Spelers // KookV
Fanfiction"בא לך להמשיך לשחק איתי משחקים או שתתן לי סוף סוף לטעום מפרי גן העדן האסור?" שאל ג'ונגקוק בעוד שהעצבים רתחו בדמו, אבל וינסנט רק נהנה מכך. "אני דווקא אוהב לשחק איתך." הוא ליקק את שפתו התחתונה בתגובה וחייך חיוך שהצליח לעצבן את ג'ונגקוק עוד יותר.