תוך זמן קצר וינסנט מצא את עצמו ישוב על יריכיו השריריות של ג'ונגקוק. הוא נישק את שפתיו בתאווה רבה, לקח לו את החמצן ומשך בשיערותיו בזמן שהאלפא גלש עם ידיו מתחת לתחתוניי הבוקסר ומחץ את פלחיי ישבנו של האומגה. את וינסנט כבר לא עניין דבר. הוא לא היה מוכן לעצור. לא כאן. לא עכשיו. ג'ונגקוק נראה טוב, ריחו הדומיננטי יגרום לכל אחד לאבד שליטה, שריריו מאיימים והורידים הבולטים עליהם רק מוסיפים ליופיו. טאהיונג הרגיש כל כך טוב כאשר ג'ונגקוק החל לנשוך ולמצוץ את צאוורו. הוא השאיר סימנים בולטים שלוינסנט יהיה קשה להסתיר מאוחר יותר, אבל זה לא מה שמעניין עכשיו. חולצתו של האומגה עפה הצידה במהירות. מקומה על הרצפה, רחוק מגופו של וינסנט.
אפור השיער נשך את שפתיו בתענוג רב כשיכל לחוש את ידו של ג'ונגקוק נוגעת באיבר מינו שעמד זקוף יותר מידי זמן. כל כך הרבה זמן שכבר כאב לו, אך מגעו של ג'ונגקוק הרגיע את הכאב בין רגע וגרם רק לטוב. וינסנט בירך את עצמו על כך שלא התעצל לקנות ספה לסטודיו, על כך שידע שירצה לנוח ולשכב עליה בין ציור לציור, אך לא חשב שיגיע למצב שישכב עם ג'ונגקוק עליה. כמה טוב שהיא קיימת, כה נוחה ומתאימה בדיוק עבור שני אנשים עם יצרים שחזקים מהם.
ג'וגנקוק הפך את המעמדות, משכיב את וינסנט על הספה ועולה מעליו, מתמקם בין רגליו הצרות ומושך מהן את התחתונים המציקים שרק הפריעו לתהליך. ג'ונגקוק נשך את שפתו התחתונה של האומגה ונישק אותה מיד לאחר מכן. הוא טייל עם לשונו על צווארו, כתפיו ועצמות הבריח, הגיע אל פטמותיו ונשך גם אותן. כמובן שמנשק מיד לאחר מכן. וינסנט נהנה מכל רגע, פער את פיו לרווחה ובניסיון לקחת כמה שיותר אוויר שתמיד היה חסר לו בקרב האלפא. הוא נאנח בתאווה, גנח גניחות חרישות ונתן לג'ונגקוק לעשות כל מה שירצה בגופו, כי ידע וידע טוב מאוד - ג'ונגקוק לא יכאיב לו. הוא לא יעז.
איברו של האלפא השתפשף באיברו של האומגה ללא כוונה, מה שגרם לשניים להיאנח בפתאומיות ומיד לאחר מכן להחליף מבטים נבוכים. שחור השיער התרחק והביט על גופו של וינסנט מלמעלה. כה נחשק ויפייפה. ג'ונגקוק עשה את זה מיליון פעמים. הוא עבר בין יותר מידי אומגות. יפים, צעירים, עדינים, חושניים, סקסיים ואף כאלה עם פטישים הזויים, אבל אף אומגה לא השתווה לוינסנט. זה אפילו לא היה עניין של יופי, זה היה משהו עומק יותר. ג'ונגקוק קיבל עונג ברמה אחרת מהנוכחות של הרגליים של וינסנט סביב מותניו. הוא הרגיש תחושות סיפוק שונות כשהביט על גופו העירום של וינסנט. משהו בבית החזה שלו התחמם בצורה מוזרה. זה לא אופייני לו.
ידו האחת של ג'ונגקוק אחזה באיברו של האומגה והשנייה ליטפה את פנים יריכו. וינסנט קימר את גבו וחנק גניחה. "תפסיק למשוך את בזמן." הוא פלט בתסכול.
"אני צריך קונדומים." אמר ג'ונגקוק.
"אין לי, " נאנח וינסנט, מרגיש את כל גופו בוער. ג'ונגקוק העביר את אצבעותיו מעלה ומטה על גבי איבר מינו של אפור השיער וזה שיגע אותו. "תעשה בלי." הוא דרש בחוסר סבלנות.
YOU ARE READING
Spelers // KookV
Hayran Kurgu"בא לך להמשיך לשחק איתי משחקים או שתתן לי סוף סוף לטעום מפרי גן העדן האסור?" שאל ג'ונגקוק בעוד שהעצבים רתחו בדמו, אבל וינסנט רק נהנה מכך. "אני דווקא אוהב לשחק איתך." הוא ליקק את שפתו התחתונה בתגובה וחייך חיוך שהצליח לעצבן את ג'ונגקוק עוד יותר.
