02

1.2K 134 103
                                    

הם נכנסים למלתחות בלעות המראה הרגיל, לואי עדיין אוחז בידו הגדולה של הארי מוביל אותו דרך המסדרון הדחוס.

"אני מקווה ששיננת את הדרך להגיע לכאן, הארולד." לואי אומר בעדינות, נותן לידו ליפול לצד שלו, ולא רואה את הדרך בה הארי מתנפל עליו. "Nos mains cadrent si parfaitement (אבל הידיים שלנו משתלבות כל כך בצורה מושלמת)." הארי קובע בעצב, נושך את שפתו התחתונה ומחזיק את ידו לנוחות.

הם שומעים חבטה מתוך אחד התאים, לואי מתבונן בליאם מגיח מהשירותים בפנים של גועל כשהוא מנגב ממנו משהו.

"ליאם!" לואי צווח, מתרחק מהארי וקופץ לזרועות החבר שלו.

ליאם כל כך המום שהוא כמעט לא תופס את לואי. כמעט.
הוא מועד, אוחז במותניו של לואי לפני שהתייצב, דוחף את פניו לצווארו של לואי.

"בייב, הפחדת אותי." ליאם מגחך, עדיין לא שם לב לילד בעל השיער המתולתל שנמצא מולו, מתבונן בהם בעיניים פגועות.

"מצטער שלא שלחתי לך הודעה אמש, הייתי צריך לעשות קניות לבית הספר ברגע האחרון עם האמא הזועמת שלי." מסביר ללואי ומחייך אל ליאם. "Je sortais que nous sortions (חשבתי שאני יוצא איתו)?" הארי מדבר וגורם לבני הזוג להסתכל עליו בחזרה.

"אה! ליאם, זה הארי. הסטודנט החדש מצרפת." לואי מסמן להארי, מחייך, גורם לנער הירוק עיניים להסמיק.

"צרפת אתה אומר?" ליאם מרים גבה לעבר לואי, מהנהן. "Salut. Ravi de faire votre connaissance. Je suis Liam (היי, נעים להכיר. אני ליאם)." פניו של הארי מלאות בהלם, מקנאות עוד יותר בבחור הליאם הזה מכיוון שהוא דו לשוני בעוד הארי כאן מדבר רק צרפתית (וקצת אנגלית).

במקום לדרוך עליו, הארי רק מכחכח בגרונו. "Je suis Harry (אני הארי)." הוא מושיט את ידו לליאם רועד, ומעניק לו מבט מאתגר.

נראה כי ליאם לא שם לב למבט על פניו, רק מושיט ידו אל של הארי ונותן לו טלטול חזק לפני שהוא מושך לאחור וכורך את זרועו סביב מותניו של לואי. "Es-tu Nouveau ici (האם אתה חדש כאן)?" שואל ליאם בזמן שכפות ידיו טופחות על חזהו של לואי.

הארי נוחר, מצמצם את עיניו. "Évidemment, puisque Louis te l'a dit (ברור, כמו שלואי אמר לך)." השירותים נעשים שקטים, המתח המביך כל כך עבה שלא תוכל לחתוך אותו בסכין.

"אממ, פיפי. הארי!" לואי צועק, פתאום נזכר למה הם הגיעו לכאן.

הארי רק מהנהן, מכווץ את שפתו ומעביר ליאם מבט אחרון לפני שהוא ניגש למשתנה ומושך את מכנסי הג'ינס הרזים שלו למטה. "אוי לי." לואי מתנשף, מתבונן בהארי עומד להוריד את תחתוניו עד שליאם מכסה את עיניו בידו.

"אתה לא תראה גברים אחרים עושה פיפי, גם אם זה קינק בשבילך - מה שמקווה שלא." ליאם לוחש פנימה האוזן של החבר שלו, גורם ללואי לצחוק בקול רם.

"פיני (סיימתי)." הארי רוטן, ניגש לכיור ושוטף את ידיו, מתבונן בבני הזוג מתכרבלים אחד עם השני - עם זיעה - דרך השתקפות המראה.

לואי דופק מבהייתו מלבהות בליאם, מביט בהארי שמייבש את ידיו במגבת נייר.

"נכון, מוטב שנצא לדרך." לואי מחייך אל ליאם, מחבק אותו פעם נוספת לפני שהוא מסמן להארי ללכת אחריו מהדלת. "Au revoir, Harry (להתראות, הארי)!" ליאם קורא לפני שהדלת נסגרת ולא מרגיש שהארי כבר שונא אותו.

הארי רק רוטן, אפילו לא טורח להיפרד מהנער החום.

"אנחנו מאחרים, קראפ."(חרא באנגלית) לואי לוחש כשרואים שהמסדרון כבר מפונה, אין זכר לסטודנטים בשום מקום. "Je ne l'aime pas (אני לא אוהב אותו)." הארי מזעיף פנים, מצביע בחזרה לשירותים שם ליאם כנראה שטף את ידיו.

"בוא נלך!" לואי אומר בתסכול, בלית ברירה תופס את פרק כף היד של הארי ומוביל אותו במסדרונות תוך שהוא מסתכל על לוח הזמנים שלו בידו הלא-כבושה.

"אוקיי," הנער כחול העיניים נושם אחרי שרץ חצי דקה דרך בית הספר.

"יש לך מתמטיקה עם מר שומייר - איזה נושא זבל." לואי מציין. "Je aime des mats (אני אוהב מתמטיקה)!" הארי מתנשף לעבר המילה, הפה הופך לגיחוך רחב. לואי מחייך למראה הארי, נושך מעט את שפתו התחתונה בהערצה.

כלומר, מי לא מוצא את הארי מקסים? הם ממשיכים ללכת לזמן מה, עד שלואי עוצר מול כיתה ומצביע עליה. "Au revoir, Louis (להתראות, לואי)." הארי מתחלחל, מצחקק ומנשק את לחיו של לואי במהירות לפני שנכנס לכיתה ומשאיר את הילד בעל העיינים הכחולות המום.

אוף יש פרקים קצרים אבל נתמודד...

Parfait || L.SWhere stories live. Discover now