זו הייתה שעת ארוחת הצהריים בבית הספר, כל שלושת הנערים ישבו ליד שולחן עגול ולואי התכבד בשמחה בכריך הביתי שלו.
ליאם לא עשה הרבה, עדיין זהיר בכל המאבק שהיה שלשום, אז הוא ישב בשקט בטלפון שלו עם הבעה משועממת על פניו.
כעת הארי לעומת זאת לקח באוכלו באופן לא מודע בזמן שהוא בהה בנער העיניים הכחול שלידו, חיוך קל על תווי פניו.
לואי לפתע מסתכל על הארי ומחייך לו חיוך מבולבל, כריך על צלחת הנייר שלו.
הילד בעל העיניים הירוקות מבין עד מהרה שלואי תפס אותו, מניד בראשו ומסמיק במבוכה.
"למה בהית בי, הארי?" הילד המבוגר שואל, לפתע מושך את תשומת ליבו של ליאם שמכבה את הטלפון שלו ותוחב אותו בכיס האחורי.
"כלום, מצטער." הארי עונה במהירות, מסיט את מבטו בעודו מגרד את עורפו.
אני בוהה בך כי אתה הדבר הכי יפה עלי אדמות, אבל אני לא יכול להגיד לך את זה כרגע, אחרת אני אוכה על ידי החבר השקרן שלך.
"אני - אני זקוק לעזרה באנגלית יותר?" הוא מנסה לומר, חיוך מובך על פניו וליאם גילגל את עיניו אל טיפשות הנערים הזו.
"כן ... כן, בטוח שאעזור לך עוד קצת -" לואי עוצר את עצמו ונזכר במה שקרה בפעם האחרונה שניסה ללמד אנגלית פשוטה.
הוא שואף נשימה חדה נושך את שפתו התחתונה, ונמנע מקשר עין עם החבר הסקרן שלו.
"אם כן אז מתי? אם זה ימי חול, נעשה את זה אצלך - סופי שבוע אפשר לעשות אצלי בבית, אם תרצה." מסביר לואי, נושך בחיוך כשהארי רק ממצמץ לדבריו.
"הבית שלך," פולט ליאם החוצה, זוכה למבט משונה מהילד הירוק.
"זאת אומרת, הייתי רוצה להסתובב איתכם כשאתם עושים את כל זה. חוץ מזה, אני יודע כמות נכבדה של צרפתית שיהווה יתרון גדול כדי שהוא יוכל ללמוד את השפה שלנו הרבה יותר מהר," הוא חוזר על המילים בראשו, בתקווה שהדברים שהמציא הגיוניים.
האמת היא שהוא פחד שהארי יעשה צעד.
"כן." לואי הציץ בהארי שכבר בהה בו בעיניים מתחננות, כנראה מקווה שהוא ידחה את ההצעה אבל הוא פשוט לא הצליח.
"כן כמובן." הוא אומר, מושך בכתפיו ומתנהג כאילו זה לא הפריע לו כשזה באמת קרה.
האם ליאם לא סמך עליו לבד עם הארי או משהו כזה - רגע, איזה דבר טיפשי לחשוב בהתחשב בכך שהם הנשקו בפעם האחרונה שהם היו לבד.
(אני רק המתרגמת לא לרצוח אותי!)
כתפיו של ליאם נרגעות מדבריו והוא מרגיש נינוח, יורה בהארי בגיחוך ערמומי לפני שפניו מתרוקנות.
YOU ARE READING
Parfait || L.S
Fanfiction**גמור** "אתה כל כך, אהמ ... פרפה." הארי אומר, מסמיק מעט כשלואי מעיף בו מבט מבולבל. "מה?" שואל לואי, מציץ אל ליאם שמגבות את גבותיו ומביט בהארי. "מושלם ... הבחור הזה קרא לך מושלם, לו." ליאם קובע בחומרה, משלב את זרועותיו ומביט בהארי. "אה," לו...
