לואי הונח על מיטתו של הארי.
זרק כדור מעלה ומטה תוך שהוא חושב על דברים ללמד את הילד הצרפתי.
הוא היה צריך להתחיל עם הדברים הקלים למדי, כי הוא לא ידע עד כמה הארי היה בידע שלו באנגלית.
לואי מתהפך על בטנו, ועיניו לוכדות את הירוקות החיות שהיו מעבר לחדר, רחבות ותמימות כשהן צופות בו.
"בסדר, תגיד אני צריך ללכת לשירותים." לואי מדבר לאט, מניח את סנטרו על כפות ידיו.
הארי מכווץ את גבותיו, שפתיים מנסות ליצור את צמד המילים הראשונות. הילד כחול העיניים ישב שם כמה רגעים, רק התבונן כיצד הארי נאבק בכל זה.
הוא לא יכול היה שלא להוציא צחוק, מכסה את פיו במהירות לאחר מכן.
"אני נד -" "צריך," מדגיש לואי, קם ממקומו על המיטה וניגש לעבר הארי שישב בכיסא השולחן שלו. הוא כורע על ברכיו, מביט אל הארי ומחייך קלות כשראה את הילד מסמיק.
הוא כנראה נבוך מכך שהוא לא יכול להגיד את זה נכון.
"לא נד... צריך." לואי מצביע על פיו בזמן שהוא מבטא את המילה, מבלי לדעת שהארי כבר בהה בשפתיים לפני כן.
הארי רק הנהן, גועש בקול רם והלב שלו מתנדנד. לואי מרים גבה, וגורם להארי להידפק מהאובד. זה היה פשוט כל כך קשה בשבילו.
לא האנגלים, אלא להיות באותו חדר עםצלואי וצריך לעמוד בפני הדחף לנשק אותו.
"צורך." לבסוף הארי מדבר, מתעצם מעט כאשר לואי מריע וטופח על ברכו.
"כן! עכשיו תגיד את כל העניין." לקח להם כמה דקות עד שהארי אמר הכל נכון, אבל כשהוא אמר, לואי פרש את שערו וטפח על לחיו.
כעת שכבו שניהם על מיטתו של הארי, זה לצד זה אך לא ממש נוגעים.
הילד הרזה שר איזה שיר אקראי בצרפתית, ולואי שכב על צדו והעריץ את הארי ואת קולו המדהים.
זה היה כל כך צרוד וחלק - זה היה מושלם.
לפתע, הארי עצר, מביט מימינו היכן שלואי היה קרוב אליו להפליא.
עיניו מהבהבות אל שפתיו הוורודות והדקות של לואי, ומלקקות את שלו כרגע.
הוא הבחין איך לואי נראה לא בטוח, אפילו זהיר.
החדר שתק, הצלילים היחידים שמילאו את החלל היו נשימותיהם המעוממות.
הילד ירוק העיניים רוצה את עצמו להסיט את מבטו, לנקות את גרונו בקול ועוצם את עיניו לרגע.
הוא היה צריך לעשות את זה, אבל הוא לא יכול היה לתת ללואי לחיות עם העובדה שהוא בגד בליאם אם הוא מנשק אותו.
"הארי?" לואי ממלמל ומתקרב אל הילד שמתקשה.
"מה לא בסדר?" קולו עדין, נמוך ורך.
נראה שהכל בקשר ללואי היה כל כך יפה.
YOU ARE READING
Parfait || L.S
Fanfiction**גמור** "אתה כל כך, אהמ ... פרפה." הארי אומר, מסמיק מעט כשלואי מעיף בו מבט מבולבל. "מה?" שואל לואי, מציץ אל ליאם שמגבות את גבותיו ומביט בהארי. "מושלם ... הבחור הזה קרא לך מושלם, לו." ליאם קובע בחומרה, משלב את זרועותיו ומביט בהארי. "אה," לו...
