Parfait || L.S

16

נ.ק לואי

הם לא דיברו בסוף השבוע, לואי היה מבולבל, מה הוא עשה שגרם לנער הצרפתי לתחרפן ולברוח ככה. 

הוא קיווה שהוא יכול ללכת לדבר איתו בבית הספר או משהו כזה, אבל הסיכוי שהארי באמת יישאר ולא ילך משם היה קלוש מאוד. 

לואי רק איחל לדעת מה קורה כדי שיוכל לדבר איתו על זה. 
אבל בינתיים הוא היה תקוע באמצעות דואר זבל חסר תקווה בהודעות טקסט. 
הנער כחול העיניים עבר במסדרונות, עיניים מסתובבות סביב כל אחד מפניו של המורים והשבים בתקווה לזהות אותו. 

לואי נאנח, גופו צונח קלות בהרס כאשר הוא לא רואה את הארי אחרי חמש דקות של חיפוש. 

הוא נשען על קיר ארונות המתכת ודוחף את ידו לכיסיו, לסתו ננעלת והוא חושב לעצמו. 

לפתע, הוא רואה הבזק של תלתלים מבריקים בזווית העין וראשו נשבר כל כך מהר שהוא נשבע שהוא יכול לתת למישהו שוט. 

שם הוא עמד גבוה במכנסי הסקיני ג'ינס והמגפיים החומים שלו שלואיס העריץ. 
הבחור הבריטי חייך מעט, דחף את עצמו מהארונית ועשב את דרכו בין התלמידים דוחף משהו כדי לפלס את דרכו לעבר הארי. 

כשהגיע לשם הקיש בכתפו של הנער, התבונן במה שנראה כהילוך איטי כשהוא מסתובב, תלתליו מתנדנדים כל כך מעט. 

"היי." לואי נשם החוצה ברעד, פניו של הארי לא הראו רגש כשהוא הסתכל עליו.  הילד הצרפתי פתח את פיו כדי לומר משהו, אבל אז סגר אותו במהירות והסתובב, משאיר את לואי עומד לבדו ליד הארונית שלו כמו טיפש. 

לואי עמד לעקוב אחרי הארי עד שקול רם מהאינטרקום למעשה פרח מעל התלמידים הרמים הנודדים באולם. 

"לואי טומלינסון, אנא בוא למשרד הדיקנים שלך, לואי טומלינסון, אנא בוא למשרד הדיקנים שלך." הוא מזעיף פנים בזאת על כך, ותוהה מה לעזאזל הוא יכול היה לעשות כדי להישלח למשרד.
אבל הוא לא מפקפק בכך, רק מתעצבן ומתחיל לפלס את דרכו באולמות העמוסים. 

כשהוא הולך, הוא תוהה לאן לעזאזל הארי יכול היה ללכת עם כל האנשים האלה בדרך.  לואי פולט אנחה כשהוא סוף סוף מגיע ליעדו לאחר כארבע דקות. 

המשרד די ריק, מלבד כמה חבר'ה שמתיישבים על הספסל מחוץ למשרד בגלל שכנראה גרמו לאיזושהי רעש. 

"אה, לואי, הנה אתה!", קוראת גב 'מאנה כשהיא קופצת מחלל המשרד הקטן שלה שהיה לכניסה. 
הנער כחול העיניים מטה את ראשו ומעלה לה חיוך מסנוור, פרק כף היד שלו מהבהב כל כך מעט כאילו אומר היי. 

"אוקיי, אז, למה שלא תבוא למשרד שלי, כן?" היא מצביעה מאחוריה, אוחזת בתלמיד בפרק כף היד ומובילה אותו פנימה. 

לואי עומד להגיב על משהו עד שעיניו נוחתות על מישהו שאינו מוכר.  זה היה ילד.  היה לו שיער חום ועיניים שתואמות, וגופו מעט גוחן מהמקום בו ישב על אחד הכיסאות שגב 'מאנה סיפקה במשרדה הקטן.