נ.מ סופי
״עשיתי לך כמה בדיקות כלליות והתוצאות הראו שאת בריאה לחלוטין, הדבר היחיד שזיהיתי זה נקע ביד שלך כנראה בגלל איך שהתרסקת על הרצפה.. ואגב, את ומר סנסן אפילו לא טרחתם לומר לי- איך הגעת למצב שאת בכלל מתרסקת ככה על הרצפה?״ אלווין לא נשמע מאוד מופתע, יותר משועשע ומעט מודאג.
אני יכולה לראות בין הפנים המודאגות שלו שהוא מחביא חיוך קטן.
״הראתי לקיף משהו, והתלהבתי יותר מידי.. מעדתי ונפלתי על הידיים- כי ניסיתי להגן על עצמי מהנפילה״ אני ממהרת לומר, התירוץ לא נשמע משכנע, וגם אלווין לא נראה משוכנע- אבל זה מספיק כדי שהוא לא ישאל יותר שאלות.
״אהה אני מבין, טוב.. גם ככה פספסתם את כל הריתוק שלכם, אז הנה אישור ממני שהייתם פה אצלי״ אלווין חתם על מסמך כלשהו והושיט לי אותו.
״תודה״ אני אומרת ופונה לצאת מהחדר וקיף הולך בעקבותיי.
אני עדיין לא מאמינה שהראתי לקיף את היכולת החדשה שלי.
״סליחה קיף, אני חייבת ללכת״ הקול שלי נשמע חנוק ואני הולכת משם לפני שהוא מספיק להשחיל מילה.*מאוחר יותר, סופי בחדר שלה*
מה חשבתי לעצמי בכלל? לא יכולתי לחכות לסוף הריתוק?
מה היה לי דחוף כלכך להראות לו את זה בבית ספר-כשכולם יכולים לראות?
כלכך הרבה שאלות בלי תשובות.
ומה היה קורה אם לא הייתי מפעילה את היכולת שלי ופשוט נשארת מחובקת איתו?.. אולי אפילו היינו-
״היי ילדונת מה קורה?״ קולו של גריידי נשמע מבחוץ לדלת והוא פתח אותה בחריקה.
״אני בסדר.. איך אתה?״
״תקשיבי ילדה, אני שונא לעשות את השיחות האלה בדיוק כמוך, אז אני אעשה את זה ישיר וקצר- שמעתי שפספסת ריתוק. ועוד ריתוק שהיית אמורה ללכת אליו עם מר סנסן.״
גריידי נשען על משקוף הדלת ונראה אפילו קצת זועף
שיט. שכחתי מזה לגמרי, הייתי שקועה במחשבות ולחוצה ששכחתי להביא את הפתק לכיתת ריתוק.
״אני כלכך מצטערת! אני נשבעת שאין קשר לזה שפספסתי שיעור לזה שהייתי עם קיף, אני פשוט מעדתי על הרצפה וכנראה הנפילה הייתה ממש רצינית כי כאבה לי היד נורא ואז הלכנו לאלווין שטיפל בזה והביא לי פתק אישור לזה שפספסתי ריתוק אבל הייתי כלכך מותשת שפשוט רציתי לחזור הביתה ושכחתי להביא את הפתק לכיתת ריתוק!״
אמרתי הכל כלכך מהר שעכשיו אני צריכה לקחת נשימה עמוקה וגדולה, אבל לפחות גריידי הבין..
הוא עדיין נראה מעט זועף, אבל פחות ממקודם.
״ואיך מעדת באופן כלכך קיצוני שהתרסקת על הרצפה ונקעת
את היד שלך?״
לעזאזל, הוא תמיד מוצא מה לשאול.
״אני מאוד התלהבתי וקפצתי בזמן שדיברתי עם קיף שפשוט לא הרגשתי ונפלתי... אני מבטיחה שהוא לא הפיל או פגע בי בשום צורה! אני נשבעת! הוא בחיים לא היה עושה את זה..״
גריידי לא ממש קנה את התירוץ אבל כנראה זה סיפק אותו מספיק.
״בסדר ילדונת, אבל הוא כבר פגע בך עבר. רק תזכרי את זה״סוף פרק!
פרק שגם בו לא קורה הרבה אבל אני מאוד בקרוב מפרסמת את הפרק הבא שאני כמעט בטוחה שכולכם תאהבו! 3>
**ואגב, אתם לא מבינים כמה התמיכה שלכם מדהימה וכל התגובות ככ עוזרות לי להמשיך לכתוב ומשמחות אותי כלכך!!! לא מובן מאליוווו אז תודה רבההה 333333>
YOU ARE READING
סוקיף-תקועה איתך 3>
Fanfictionהפאנפיק והתקציר מכילים ספויילרים לחלק מהספרים שיצאו בעברית! (לרביעי בעיקר) • אחרי שקיף חזר מהנסתרים, הדברים חוזרים להיות ״רגילים״ -אבל האם הם *באמת* רגילים? האם הקשרים מהודקים יותר או שחלק מהחברויות הטובות התפרקו? למה *** מתנהג ככה? ואולי הכל רק ה...