נ.מ ביאנה
אני עולה לחדר שלי ואוספת את כל התכשירים שאני מסוגלת להחזיק בשתי ידיים, ג׳ל מנצנץ לשיער, משחה ורודה, צלליות זוהרות בחושך לעיניים ועוד כמה תכשירים שאפילו לא בדקתי מה הם, אני רצה בחזרה במדרגות
״אני לא מאמין שאתן עושות את זה״
טאם כבר נשמע מיואש ואפילו לא התחלנו את המהפך.
״כדאי לך להתחיל להאמין!״ אני צועקת ממורד המדרגות,
סופי יושבת בצד ולא נראה שהיא מתלהבת במיוחד מהעניין.
״סופי את עושה איתנו את המהפך?״ לין אומרת כאילו קראה את המחשבות שלי
״אני חושבת שאוותר..״
״באמת? זאת הזדמנות של פעם בחיים לראות את אח שלי ככה-״
לין הוסיפה בחיוך ערמומי, אבל עוד לפני שסיימה את המשפט קולו של טאם קוטע את אותה
״זאת תהיה הפעם האחרונה שתוכלי לראות בכלל כי אני אהרוג אותך אחרי שתסיימו עם זה!״
והוא נשמע עצבני במיוחד.
אני ולין מביאות כיסא ומושיבות בו את טאם
״שלא תנסה להתחמק מזה אפילו״ אני מזהירה אותו
״זה ממש כמו עינוי״ הוא מיילל
״אפילו לא התחלנו עדיין אז אל תתלונן אפילו״
זה ישתיק אותו לקצת.
אני לוקחת את הג׳ל המנצנץ לשיער ומתחילה לעסות לטאם את השיער, אני עומדת מולו ומתקרבת, כנראה טיפה יותר מידי כי טאם אדום כולו והלחיים שלי כבר מתלהטות, אני ממהרת לעמוד מאחוריו ולהשפיל מבט לכיוון השיער מלא הצבע והנצנצים.
מה קרה פה עכשיו?
טאם? באמת?
לין מצטרפת ומתחילה לפזר צלליות סביב העיניים של טאם
וככה אנחנו ממשיכות.
ולבסוף טאם כולו מנצנץ וצבעוני ובעיקר נראה סובל, אבל אני עדיין חושבת על הרגע הזה ממקודם..
עוברות כמה שעות וכולם מתפצלים, כל אחד כבר בבית שלו
אני לא מבינה מה הולך ביני לבין טאם לבין דקס.. זה היה רק רגע מביך.. לא?
אבל דקס..
לא, דקס בטח יהיה עם לין..
כן. עדיף שזה יהיה ככה.
סוף פרק!, סליחה שזה היה פרק כלכך קצר :(
אשתדל לפרסם את הפרק הבא הכי מהר שאני יכולה 3>
YOU ARE READING
סוקיף-תקועה איתך 3>
Fanfictionהפאנפיק והתקציר מכילים ספויילרים לחלק מהספרים שיצאו בעברית! (לרביעי בעיקר) • אחרי שקיף חזר מהנסתרים, הדברים חוזרים להיות ״רגילים״ -אבל האם הם *באמת* רגילים? האם הקשרים מהודקים יותר או שחלק מהחברויות הטובות התפרקו? למה *** מתנהג ככה? ואולי הכל רק ה...
