נ.מ סופי
אני כלכך עייפה, אני חייבת ללכת לישון.
החדר שלי מבולגן ממש.. ויש לי עוד קצת שעות לישון עד שיהיה בוקר.
*סופי מעבירה מבט בחדר שלה, נאנחת ונשכבת במיטה שלה*
סופסוף קצת שקט לא? עזבנו את המקלט של הברבור השחור, חזרנו הביתה.. לא קיבלנו משימות חדשות וקיף חזר. למה משהו עדיין מרגיש חסר?
משהו לא מסתדר לי..
״סופי?״ קולה הרך של אדליין קטע את מחשבותיה של סופי,
אדליין עמדה בפתח הדלת של החדר של סופי וחיפשה במבטה את סופי.
״את עדיין ערה?״ סופי כחכחה בגרונה ״כן..״ אמרה בקול עייף ומנומנם.
״לכי לישון מתוקה, מחר יש לך יום לימודים ארוך.. את חוזרת לשגרה סופסוף-את לא רוצה לחזור עייפה כלכך נכון?״
אמרה אדליין בקול עדין ומנחם, ולא נוזף בכלל.
יש לה נקודה..
״את צודקת..״ הרהרה סופי ״אני הולכת לישון״
אדליין התקרבה והתיישבה על מיטתה ״לילה טוב מתוקה״ אמרה ברוך ונתנה לה נשיקה קטנה במצח ״לילה טוב אמא״
סופי השיבה.
זה היה הפרק הראשון!! אני יודעת שהוא קצר ולא קשור כלכך אבל רק תחכו אני מבטיחה שזה יהיה מעניין ;)
YOU ARE READING
סוקיף-תקועה איתך 3>
Fanfictionהפאנפיק והתקציר מכילים ספויילרים לחלק מהספרים שיצאו בעברית! (לרביעי בעיקר) • אחרי שקיף חזר מהנסתרים, הדברים חוזרים להיות ״רגילים״ -אבל האם הם *באמת* רגילים? האם הקשרים מהודקים יותר או שחלק מהחברויות הטובות התפרקו? למה *** מתנהג ככה? ואולי הכל רק ה...
