סוקיף-תקועה איתך 3>

פרק 30

נ.מ ביאנה
לא חשבתי שזה יגיע למצב הזה, לא חשבתי שזה ידרדר כלכך.

רגשות אשם מציפים אותי כשאני נזכרת באירועים של אתמול,
למה הייתי חייבת להכריח אותם לשחק במשחק המטופש הזה?
עד כמה זה היה יכול להתדרדר אם סופי לא הייתה מצליחה להפריד בניהם?
מזל שהם לא נפצעו קשה
אבא שלי ריתק את פיץ, והוא לא יבוא לפוקספייר מחר.
אני תוהה מה יעשו לקיף, מה עבר בראש שלו כשהוא התחיל את כל זה?
אני מותשת מכל הדרמה שהייתה לאחרונה, הלוואי ויכולתי למחוק את כל מה שקרה.

יום למחרת, כולם הולכים לשיעורים שלהם במסדרון פוקספייר

קיף לא הגיע, קצת קיוויתי שזה מה שיקרה.
כולנו מחליפים מבטים ומתחילים ללכת, אף אחד לא אומר מילה על מה שהיה אתמול, כנראה רק כרגע מעכלים שפיץ וקיף לא פה
״אני יודעת שאתם שונאים לדבר על זה, אבל חייבים לדבר על מה שקרה אתמול״ לין אומרת, מצילה את כולנו מהשתיקה.
״כן הכל די יצא משליטה״ אני מחליטה להגיב לה, זאת הדרך היחידה שבה נחזור להיות כמו שהיינו.
דקס ולין מחליפים מבטים, אני מתחילה לנסות לשים לב יותר למה שקורה בניהם.. איך הדינמיקה שלהם תהיה אחרי הערב הסוער הזה
״אני יודעת שדברים שונים עכשיו, ולמרות זאת אני לא רוצה שנתפרק. אתם החברים הכי טובים שלי, ואני לא אתן ללילה אחד להרוס את זה״ לין לוקחת לעצמה רגע ועוצמת עיניים כשהיא מסיימת לדבר, כאילו היא לא מסוגלת לראות איך נגיב.
״שום דבר לא ייהרס, אני לפחות לא אתן לזה להרוס לנו״ אני משיבה לה ומחייכת חיוך מאולץ שאני מקווה שנראה אמיתי.
דקס מצטרף ״גם אני לא אתן לזה להרוס לנו״ ומחייך את אחד החיוכים האמיתיים שלו, הייתי צריכה אחד כזה כבר תקופה.

טאם מתעסק בידיים בעצבנות אבל באופן מפתיע גם מתחיל לדבר ״אני לא רוצה שיקרה לנו עוד דברים כאלו, זה היה דפוק ממש״ סופי בוחנת אותו בשקט, אני לא רגילה לראות אותה ככה.. היא בקושי החליפה איתנו מילה מאז אתמול וגם אתמול היא בקושי דיברה
״אני רק רוצה שכל זה ייגמר כבר, למה הם חייבים להיות כאלה ילדותיים?״ סופי נאנחת כשהיא מסיימת את המשפט
כולנו שותקים בהסכמה, אני חושבת שעשינו מספיק בשביל לדאוג שלא יקרה שום דבר קיצוני בזמן הקרוב.

מאוחר יותר בסוף הלימודים, סופי ודקס כבר הלכו וטאם ולין עוד מדברים עם ביאנה

״אני שמחה שדיברנו על מה שהיה אתמול, כולנו היינו צריכים את זה.. לא?״
לין מביטה בי ובטאם עם מבט מעודד כמו שרק לה יש, לפעמים אני חושבת שהיא הכי אופטימית מכולנו, טוב אחרי סופי.. למרות שבתקופה האחרונה סופי היא לא הבן אדם אדם הכי-אופטימי-שיש
טאם מהנהן בהסכמה. ״אז אני באה ללמוד איתך?״ אני שואלת את לין, קבענו שנלמד לפני כמה ימים אבל לא עשינו את זה עדיין.
״כן, הבאת את הספרים שצריך? אני חושבת שהשארתי את שלי בלוקר-״
״אל תדאגי, יש לי את כל הספרים״
טאם מסתכל עלינו בפליאה, כנראה כי אף פעם עוד לא באתי ללמוד אצלם.
״את באה אלינו?״
״כן? אליכם״
טאם נראה מופתע, אבל אני מגלגלת עיניים ובזווית העין אני רואה את המבט הנעלב שלו, אני מרגישה צביטה קטנה של אשמה
״בואו כבר״ לין אומרת ומוציאה את הגביש שלה.

כשאנחנו מגיעים, רוח קרירה נושבת וקצוות שיער עפים על פניי. אני הולכת בעקבות לין ואנחנו מתקדמות במסדרון ארוך, טאם הולך איתנו קצת ואז פונה לצד השני והולך לחדרו. החדר של לין ממש מול חדרו של טאם, אני נכנסת אחרי לין לחדר ושנייה לפני שהדלת נטרקת אני רואה את טאם נכנס לחדר שלו.
אני לא יודעת למה לאחרונה הוא כל מה שאני מצליחה לחשוב עליו, אבל אני לא מרוצה מזה.

״באיזה ספר את רוצה שנתחיל?״ לין שואלת אותי בשנייה שאנחנו מתיישבות על השטיח הרך ליד מיטתה
״אממ..״ אני יודעת שבאנו לכאן בשביל ללמוד, אבל יותר מידי דברים מעסיקים אותי ואני לא מצליחה להתרכז.
״את פשוט שקופה כלכך״ לין מצחקקת כשהיא מדברת
״מה? למה את מתכוונת?״ אני מרגישה את הלחיים שלי מאדימות, אני באמת לא מבינה על מה היא מדברת.
היא מעבירה יד בשיערה, ולוקחת את הזמן שלה לפני שהיא מדברת

״זה שקוף שאת מחבבת את טאם״ אני מתכוונת לענות לה אבל כל האוויר כאילו נשאב מהריאות שלי, ואני לא מצליחה להגיב.
אני מסתכלת מסביב, מביטה בחדר של לין-בעיקר נמענת מקשר עין איתה, אני מתעמקת בקירות היפים ובשמיכות הרכות על המיטה, בשידה המעוטרת בפרחים מצוירים בעדינות ובתקרה הריקה.
״ידעתי! ידעתי שאת מחבבת אותו! לא הייתי בטוחה עד עכשיו אבל עכשיו אני משוכנעת!״ בזמן שאני ממשיכה להביט בתקרה אני מרגישה בחיוך המתוח על פנייה
האמת, אני לא יודעת מה אני מרגישה כלפיו, לא חשבתי על זה ככה בכלל עד שלין אמרה את זה.
עוברות כמה שניות שמרגישות כמו דקות ארוכות ואני לוקחת נשימה ומביטה ללין בעיניים, אני מנסה לחשוב על משהו להגיד, אבל הראש שלי פשוט ריק.

סוף פרק!! מקווה שאהבתם אותו ונהנתם מהקריאה 3> אני קצת בעומס של תקופת מבחנים אבל אני מבטיחה שברגע שאוכל אחזור לפרסם הרבה יותר פרקים בקצב הרבה יותר מהיר! 3>
אגב-הודעה חשובה!! הספר השישי של קיפר, (רדת הלילה) עומד לצאת בעברית בסוף חודש ינואר! אז לכל מי שלא ידע, עכשיו אתם יודעים :) אני מתרגשת בטירוף3>
ושוב, תודה רבה למי שממשיך לקרוא את הפאנפיק הזה (למרות שאנחנו הגענו ל30 פרקים!! זה מדהיםםם) ומגיב ומדרג ובכללי מחכה לפרק הבא כל שבוע 33> אוהבת מלא וחנוכה שמח לכולם33>