נ.מ סופי
אני חייבת לספר לקיף, להודיע לו-לבדוק שהוא בסדר.
לא אכפת לי מה השעה או איך אני נראית, אני חייבת לפגוש את קיף.
אני מגיעה לבית שלו ונכנסת בסערה לחדר שלו, ״קיף!״ הקול שלי היה רועד וחזק, ״מה?.. פוסטר?״ קיף אמר בקול ישנוני ומבולבל ״אתה בסדר! אני כלכך שמחה!״ אני נופלת לרצפה על הברכיים ומתפרקת, ״כל מה שקורה עכשיו.. הכל ״נורמלי״ ממש, אבל הכל לא. ואני לא יודעת מה לעשות. וסילבני! ואני פשוט-״
קיף יצא מהמיטה ורץ אליי-הוא חיבק אותי, חום הגוף שלו היה גבוה והרגשתי את השרירים שלו, פתאום נהייתי נורא מודעת לעובדה שאני עטופה רק במגבת רטובה, מטפטפת לו על הרצפה ועם נעלי בית, אני כלכך פתטית שזה מצחיק.
הוא בלי חולצה.
וואו. הגוף שלו.
המגע שלו היה כלכך חם ואוהב, אני לא רוצה לעזוב אותו אף פעם.
הוא כלכך נאה, והגוף שלו הוא פשוט.. לא כזה רע לי שאנחנו ככה. אני כלכך מבולבלת- אני אוהבת אותו?
״וואו פוסטר אני מרגיש ממש פרץ רגשות חזק״ אני פשוט יכולה לשמוע את החיוך שלו למרות העיניים האדומות והמטושטשות מדמעות שלי.
הוא הסתובב אליי ככה שהפנים שלו מול שלי, אבל עדיין חיבק אותי.
״אני כלכך מצטערת על איך שאני מרגישה-״
הוא קטע את ההתנצלות שלי והצמיד את שפתיו לשפתיי, ונישק אותי.
השפתיים שלו היו חמימות והידיים שלו היו כרוכות סביב המותניים שלי, הידיים שלי שהיו שמוטות על הרצפה, עברו ישר לצוואר שלו ולשיער הרך שלו.
אני לא רוצה לעזוב אותו אף פעם, אני אוהבת אותו. עכשיו אני בטוחה בזה.
סוף הפרק! הוא קצר אבל אני עוד רוצה לכתוב המשך מנקודת המבט של קיף-מקווה שנהנתם מהקריאה!! כל מה שיש לי לומר, תחכו לפרק הבא ;)
YOU ARE READING
סוקיף-תקועה איתך 3>
Fanficהפאנפיק והתקציר מכילים ספויילרים לחלק מהספרים שיצאו בעברית! (לרביעי בעיקר) • אחרי שקיף חזר מהנסתרים, הדברים חוזרים להיות ״רגילים״ -אבל האם הם *באמת* רגילים? האם הקשרים מהודקים יותר או שחלק מהחברויות הטובות התפרקו? למה *** מתנהג ככה? ואולי הכל רק ה...
