סוקיף-תקועה איתך 3>

פרק 24

נ.מ ביאנה

אני לא מאמינה.

הם ביחד?
סופי ופיץ?

אני נאחזת בחלון של סופי עם כל שריר בגופי, תודה לאל שהם לא רואים אותי מביטה בהם מתנשקים.
לקח לי הרבה זמן לעלות לחלון הזה, ואני משקיפה עליהם מרחוק, וכן אמנם הם בקצה השני של החדר, אבל הו- אני יודעת איך נשיקה נראת.
וזאת לגמרי נשיקה.
זה הדבר הראשון שאני רואה כשאני מצליחה סופסוף לראות משהו, ואני מצד אחד קצת מאוכזבת מזה שלא הספקתי לראות מה קרה לפני ומצד שני די מרגישה הקלה, הרי גם ככה חדרתי לפרטיות שלהם מספיק.

יום למחרת, כולם צועדים במסדרון של בית הספר

״השיעורים ממש עוזרים לי, ממש שיפרתי לאחרונה את היכולת שלי״
אני מנסה להתרכז במה שלין אומרת ולשמוח בשבילה, אבל אני פשוט לא מצלמה להסיח את דעתי ממה שקרה אתמול. ממש לא הייתי אמורה לראות את זה, שום דבר מזה.
אני שמה לב שהדינמיקה בינהם לא טובה ברגעים אלה כשאנחנו הולכים כולנו במסדרון.. זה לא משהו שאמור להיות כשמאוהבים, או שזה סתם אני שמדמיינת?

״פססט, ביאנה״
לחישתו של טאם מפתיעה אותי, ולשמוע אותו אומר את השם שלי גורם לי-
״ביאנה״ הפעם הלחישה טיפה חזקה יותר ואני ממהרת להגיב
״כן?״
״יש לי משהו לספר לך, את יכולה רגע לבוא הצידה?״
על מה הוא רוצה לדבר איתי? בכל מקרה, זה לא שיש לי משהו יותר טוב וגם ככה אני לא מצליחה להתרכז בשיחה.
בשקט ובעדינות אני מתרחקת מעט משאר הקבוצה וצועדת מאחוריהם, טאם עושה כמוני ואנחנו הולכים במרחק מספיק רחוק מהם בשביל שלא ישמעו אותנו, אבל לא רחוק ברמה שהם ישימו לב שהלכנו
״אז מה רצית לספר לי?״
הוא לוקח נשימה עמוקה לפני שהוא מתחיל לדבר
״ראיתי את סופי וקיף״
למה הוא מתכוון?
״מה זאת אומרת?״
״נו ראיתי אותם, ביחד״
הוא מנסה לחרפן אותי?
״כן גם אני טאם, כל יום בבית ספר בערך״
״לא ככה! אני מתכוון..״
הוא שותק ונראה שהוא מסדר בראש שלו מילים
לפני שהוא מצליח להשלים את המשפט
״הם התנשקו״
הוא נצבע כולו באדום
אני מבולבלת וכלכך הרבה מחשבות עוברות לי בראש:
למה שסופי תתנשק גם עם פיץ וגם עם קיף, טאם אולי משקר לי? וגם אם הוא משקר למה לו? מתי זה הספיק לקרות, ולמה לעזאזל הוא לא התחיל את השיחה בזה?

אני מחליטה להתחיל עם השאלה האחרונה
״לא יכולת פשוט להתחיל עם זה במשפט הראשון?״
״כן אבל-״
״מתי זה קרה?״
אני קוטעת אותו, התשובה לא באמת מעניינת אותי
״לפני שבוע וקצת״ קולו רועד
״אתה מותח אותי?״ חשדנות נשמעת בקולי
״הלוואי״ נראה שקצת מוקל לו מאיזשהי סיבה
״למה הלוואי?״ אני מחזירה בשאלה
״אה, כי זה היה ממש לא-״
״אתה רוצה לצאת עם סופי?״
״מה?? ממש לא, ביאנה על מה את מדברת?״

אני שותקת, אז הוא לא משקר לי
אבל למה שסופי תעשה את זה? ממש לא מתאים לה..
אולי אני לא מכירה אותה בכלל, מאיפה לי איך היא מתנהגת
עם בנים.. ועדיין, זה לא מסתדר לי.
הוא מביט בי בשאלה, נכון, לא עניתי לו
״לא מדברת על כלום, תודה שסיפרת לי״
אני מתקדמת בהליכה מהירה וחוזרת לצעוד בקצב של כל הקבוצה לפני שטאם מספיק להשחיל מילה, אני חושבת שאני אספר לקיף מה ראיתי, מגיע לו לדעת. תודה לאל שלפחות פעם אחת זה לטובתי שאף אחד מהחברים שלי לא שם לב כשאני נעלמת.
לפעמים מרגיש לי שאני יכולה להעלם מהערים האבודות ולגור בערים האסורות ועדיין אף אחד לא ישים לב, או שלאף אחד יהיה אכפת.

סוף פרק!! פיצוי קטן על הפרק הקודם שהיה..
מקווה שאהבתם את הפרק! ושבכללי נהנתם מהקריאה 3>
אני אשתדל לפרסם פרקים במהלך השבוע אבל כנראה של יהיו הרבה פרקים שבוע ואולי טיפה יותר :(
אוהבת מלא 33>