סוקיף-תקועה איתך 3>

פרק 23

נ.מ סופי

״מצטער, אף פעם לא רציתי לעשות את זה״

הלחישה שלו מצמררת אותי והבטן שלי מתהפכת
לעשות מה?
אני מתמוטטת על הרצפה, ואז קמה,
נופלת וקמה נופלת וקמה, כמה פעמים רצוף.
הוא שולט בי?
הוא מסמר?
מה הוא מנסה לגרום לי לעשות?
מה הטעם בלהפיל אותי ככה?
יש לי יותר מידי שאלות ועל אף אחת מהן אני מצליחה לענות, וכנראה גם לא אצליח בקרוב להשיג תשובות
אני מנסה להלחם בשליטה שלו אבל לא מסוגלת, אני פשוט לא מצליחה
למה אני לא מצליחה? הנה עוד שאלה ללא תשובה או מענה,
התסכול הולם בי וכל מה שאני רוצה זה לבכות.
לפתע התרסקויות שלי נפסקות, אני כבר לא מתמוטטת לרצפה יותר

זהו, סופסוף יהיה לי עליו יתרון, אני מרכזת את האנרגיה שלי ומנסה לגרום לו כאב, מעולם לא חשבתי שאצטרך להשתמש בגרימה שלי כנגד אחד החברים שלי, ועוד פיץ- המחשבה צורמת במוחי ואני מנסה לא לחשוב על זה יותר מידי, רק מנסה לגרום לו כאב כלשהו, ללא הצלחה.
בינתיים הידיים שלי נכרכות סביב צווארו של פיץ בניגוד לרצוני וכל פלג גופי העליון נצמד אליו, אני שונאת את זה, שונאת כל רגע בשנאה רותחת.
הוא מניח את ידיו על המותניים שלי ומקרב אותי אליו, יותר כמו מצמיד אותי אליו.
זה כבר מעבר לאי נוחות, ואני מרגישה ככ חסרת אונים מולו

הוא מצמצם את המרחק בין פניו לפני ואני חושבת שאני יודעת מה עומד לקרות, אני לא רוצה בזה בשום צורה, והמחשבה רק מעבירה בי חלחלה

הוא מקרב את שפתיו לשפתיי ואני נאבקת בכל צורה שאני יכולה, עיניו עצומות בזמן שעיניי מזילות דמעות, אני מנסה להזיז את ראשי אבל גופי משותק כמו פסל, הוא ממש שולט בי.
עכשיו הפיות שלנו צמודים זה לזה, אני מנסה לשחרר צעקה אבל רק אנקה חלושה נשמעת.

סוף פרק! מקווה שאהבתם ונהנתם מהקריאה, אני יודעת שזה לקח פנייה קצת קיצונית אבל אל תדאגו, אני מבטיחה ששום דבר לא נגמר ככה, באמת 3>
אשתדל לפרסם את הפרק הבא מהר ככל שאוכל!! בעוד פחות משבוע אני יוצאת לטיול עם המשפחה שלי בלי הטלפון ולכן לא אוכל ממש לפרסם עוד פרקים ובגלל זה אני משתדלת לפרסם עכשיו, תודה שקראתם עד פה; אוהבת מלא 3>