סוקיף-תקועה איתך 3>

פרק 19

נ.מ סופי

מאיפה אני מתחילה בכלל? איך מעכלים את כל מה שקרה אתמול?
הגוף שלי עדיין לא נרגע מהמגע הזה, עדיין לא נרגע מהחיוך המדהים שלו והעיניים היפות שלו, מהצחוק שלו ומהדיבור מלא הביטחון שלו, שכאילו נעלם אתמול.
״סופי, ארוחת בוקר מוכנה!״
קולה של אדליין נשמע מהקומה למטה, אני יורדת במדרגות עדיין שקועה במחשבות על אתמול
״ישנת טוב מתוקה?״
אדליין נשמעת ונראת כמו פיה טובה שכזאת
אני מהנהנת ולוקחת חתיכת לחם
״אז מה ילדונת?״
אני לא אוהבת את הנימה שגריידי מדבר בה, יש לי תחושה רעה בקשר לשאר המשפט

בגלל שהפה שלי מלא בלחם אני רק מוציאה רעש קלוש לשאלה
״קיף בא לפה הרבה יותר מהרגיל בזמן האחרון..״
אוי לא, הנה הוא שוב מתחיל
נראה שגם אדליין מבינה לאיזה כיוון השיחה הולכת וממהרת להחלץ לעזרתי
״אויש נו גריידי-״
״אני חושב שהגיע הזמן שננהל את השיחה הזאת ילדה״
לא לא לא לא לא לא לא לא לא
״״רק לא זה בבקשה״
״אני יודע שאת מאוד אוהבת את הקיף הזה-״
״בתור ידיד!״
אני מרגישה כאילו עשן יוצא לי מהאוזניים
״זה מתחיל מידידים ואז-״
אני לא מסוגלת לשמוע את שאר המשפט אפילו, מזל שאדליין מתחילה לדבר
״גריידי בבקשה לא על הבוקר״
ובזה השיחה נגמרה, תודה לאל, יותר נכון תודה לאדליין.

סופי יוצאת לבית ספר ורואה את כולם במסדרון, היא מגיעה אליהם בריצה

״היי״
אני נשמעת מתנשפת
״היי״ דקס מחזיר לי ראשון
״היי״ קולם של טאם ולין נשמע יחד
״היי סופי״ זאת ביאנה
״היי״
וזה קולו של פיץ, אדיש לחלוטין
״הייי פוסטר״
וכמובן, איך אפשר לשכוח את קיף.

הוא נשען על הלוקר שלו עם הידיים בכיסים ונראה כמו דמות מסרט, כלכך מתאים לו.
אני בוחנת את כולם מקרוב, מנסה לראות אם מישהו מתנהג בצורה אחרת מכרגיל אבל ניכר שכולם בשלהם כרגיל.
ביאנה בעצמה בוחנת אנשים אחרים ומאוד מודעת לעצמה ולנראות שלה, דקס שקוע במחשבות ונראה שצצים לו רעיוניות חדשים בכל רגע, לין וטאם זה לצד זה ונראים כאילו הם מתקשרים בטלפתיה-אם לא הייתי יודעת מה היכולת שלהם כנראה הייתי בטוחה שהם טלפתים, פיץ נראה מוטרד אבל ככה הוא בזמן האחרון.. אני מניחה בגלל כל מה שקרה, וקיף, קיף פשוט מביט בי ומחייך.
השקט בין כולנו סורר לעומת הרעש במסדרון עמוס הילדים והתלמידים בפוקספייר עד שפיץ מחליט לדבר
״טוב אז נתפצל לשיעורים שלנו?״
כולנו מהנהנים להסכמה ומתפצלים

כמה שעות אחרי, הפסקת צהריים וכולם יושבים בקפיטריה

כל הפעמים האלה שאנחנו יושבים בחדר אוכל גורמות לי לחשוב על הפעם האחרונה, על הארוחה האחרונה שלנו בפוקספייר אולי בכללי ואולי בלי אחד מהחברים שלנו.
בלי פיץ, או ביאנה או דקס, טאם או לין או בלי.. בלי קיף
״אז יכולה מאוחר יותר סופי?״
קולה של לין קוטע את המחשבות שלי, וכנראה טוב שכך בגלל שהמחשבות האלה הלכו לכיוון.. טוב כיוון לא חיובי במיוחד
״סופי?״
הפעם זאת הייתה ביאנה
״סליחה, לא הקשבתי.. מה אמרתן?״
״סופי את באמת מעופפת יותר בזמן האחרון״
קולה של לין נבלע בצחוק שלה
״זאת סופי היא תמיד מעופפת את לא יודעת?״
קולה וצחוקה של ביאנה הצטרפו גם הם
וככה קולם של כל הסובבים בשולחן

״אבל באמת, מה אמרתן?״
״הו, תכננו לבוא אליי ופשוט לבלות לשם שינוי״
קולה של ביאנה היה קליל
״אני די מרותקת-לכל-החיים סוג של ריתוק אבל אולי אני אוכל לשכנע את אדליין וגריידי״
״יופי, נקווה שתוכלי״
קולה של לין שוב היה מלווה בצחוק עדין
לין חייכה את אחד החיוכים המתוקים שלה בזמן שהמשיכה לדבר אבל כבר לא הקשבתי, נגסתי בכריך שלי וחזרתי לשקוע במחשבות שלי.

מאוחר יותר בבית של הוואקרים

״אז מה אתם רוצים לעשות?״
זאת הייתה לין שדיברה,
השקט נמשך כמה שניות שהרגישו כמו השניות
הארוכות ביותר בחיי
״אני בעד... שנעשה מייקאובר!״
ביאנה אמרה וחייכה חיוך ענק
״אוי לא, לא עוד פעם״
דקס נשמע מיואש
״אל תדאג, כבר עשינו לך, לקיף ולפיץ.. עכשיו האחרון שנשאר לנו הוא טאם!״
״לא לא לא לא לא, ממש לא!״
אף פעם לא ראיתי את טאם נרתע מרעיון ככה, אבל ההרתעות שלו מהרעיון שעשעה את ביאנה כלכך שאפילו את לין היא הלהיבה מהרעיון.
״אל תדאג! קצת תכשירים לא יהרגו אותך-״
״הו הם בהחלט כן!״

סוף פרק!! מקווה שאהבתם ואני יודעת שזה פרק קצר אבל הרגשתי את הצורך לפרסם פרק קצת קליל יותר (יחסית) אחרי כל הפרקים שהיו :) אפרסם את הפרק הבא ממש בקרוב 3> ודבר אחרון:
תודה רבה על התמיכה!! הפאנפיק אשכרה במקום 2 מתוך 44 בהאשטג #שומרתהעריםהאבודות וזה מטורף!! אז תודה רבה ושבת שלום 33>