סוקיף-תקועה איתך 3>

פרק 32

נ.מ סופי
אני עולה לחדר שלי בשקט, בתקווה שגריידי ואדליין לא ישימו לב שיצאתי.
אני סוגרת את הדלת שלי בחשאיות, הצלחתי לצאת ולחזור
בלי שישימו לב, אנחה של הקלה יוצאת מפי בלי שאני שולטת בזה
אני נשכבת במיטה, מותשת-אבל גם מלאה באנרגיה,
הלוואי שהכל היה פשוט יותר.
הדלת חורקת בפתאומיות, הנשימה שלי נעצרת ואני מיד מזדקפת במיטה. ״סליחה שאני מפריעה מתוקה״ קולה העדין של אדליין נשמע מחריץ הדלת הקטן
תחושת הקלה עוברת בגופי, עם כל הלחץ והדברים שעוברים מאז שעברתי לערים האבודות- נהייתי פרנואידית כלכך.
אני לא זוכרת שהייתי כלכך פרנואידית בערים האסורות, טוב, אני לא זוכרת הרבה דברים, עדיין לא חזרו לי כל הזכרונות שלי.
״הכל בסדר״ ,אני מנסה לשלוח לאדליין מבט חם ואוהב כמו שהיא תמיד שולחת אליי אבל ללא הצלחה, היא מעוותת את  פניה ושואלת אם אני בסדר ״כן כן, אני בסדר גמור״ אני משיבה לה, לא משכנעת כלכך

״יופי, הזמנתי את דלה ואת ביאנה לערב בנות. אני יודעת שאת לא מתה על ההפתעות, אבל חשבתי שאם נעשה משהו נחמד שקצת יסיח את דעתנו מכל העניינים המורטי עצבים עם הנסתרים והברבור השחור זה יקל על כולנו- אמרתי לדלה שאני לא בטוחה איך את מרגישה ולכן עדיין לא קבענו רשמית. אם את מעדיפה לנוח היום נוכל לקבוע לערב אחר״
אני לא כלכך במצב הרוח לזה, אבל אני לא רוצה לאכזב את אדליין, ואולי באמת יהיה נחמד קצת לקחת הפוגה מכל מה שקורה עכשיו.. זה לא נראה רעיון כל-כך רע.
״בסדר, באיזה שעה בערך הן מגיעות?״
חיוך נמתח על פניה של אדליין ״עוד שעה בערך, את יכולה להתקלח לפני או סתם לישון קצת. אלה חדשות משמחות, אני אלך לעדכן את דלה״
היא מלטפת את הלחי שלי ומנשקת אותי במצח, בצעדים כה שקטים היא עוזבת את החדר וסוגרת את הדלת מאחורייה
כדאי שאני באמת אנוח קצת לפני שהן יבואו.

שעה לאחר מכן

אני שומעת רעשים מהקומה למטה, כנראה שדלה וביאנה הגיעו
קצוות שיער נכנסים לעיניים שלי, אני מסיטה אותם ויורדת במדרגות
״היי-״
אני מרימה את המבט שלי מהרצפה ומתחילה לדבר-
אבל אני לא רואה אף אחד בסביבה.
הלב שלי מתחיל להאיץ אוטומטית, אני מנסה להרגע
אולי הן בחוץ?
זה לא נראה לי הגיוני אבל אני מאמצת את עצמי לצעוד מחוץ לדלת הפתוחה לרווחה, עוד סימן לדאגה.
״דלה? אדליין? ביאנה?״
אני סורקת את הסביבה, אין סימן לאף אחת מהן.
הדחף לתלוש ריס משתלט עליי ואני תולשת את הריסים של בעצבנות, זה אחר זה, בו זמנית אני חוזרת הביתה ודופקת על כל הדלתות
אין תשובה משום חדר, הבית ריק לחלוטין

מה קורה כאן?

סוף פרק!! מקווה שנהנתם מהקריאה3> בזמן הקרוב אני אפרסם פרקים יותר קצרים בעקבות עומס מטורף בלימודים ותקופת מבחנים מטורפתת, אוהבת מלא ושבת שלום3>