סוקיף-תקועה איתך 3>

פרק 29

נ.מ סופי

אני לא מסוגלת לחשוב, הידיים שלי רועדות ופלאשבקים מכל הזמן האחרון מתנגנים בראשי
אני וקיף ביחד, פיץ מנשק אותי בכוח ואני בדמעות, קיף לא מדבר איתי.. ו-
לא.

הבנה מתפשטת בכל גופי ואני לא יודעת אם לבכות או לצחוק, כי ופתאום אני קולטת שפשוט הייתי עיוורת כל הזמן הזה, איך לא הבנתי את זה?
קיף יודע על מה שהיה עם פיץ, ובגלל זה הוא לא דיבר איתי, הוא כנראה חושב שנישקתי אותו מרצוני.
אוי לא.
אני רוצה לקום ולרוץ לקיף, לבכות ולצעוק ולספר לו כל מה שהיה- אני כלכך טיפשה, או לפחות מרגישה ככה, למה לא סיפרתי לו מהתחלה? עכשיו מאוחר מידי, הוא בטח ילך ללין או ביאנה.
אני בעצמי לא אהיה מופתעת

אני יושבת ומנסה לשמור על אותה הבעת פנים, קיף טוב בזה.
אני מסתכלת על לין: היא נראת רגועה יחסית, כנראה לא חושבת שקיף ייגש אלייה, בהתחשב בכל מה שהיה עכשיו.
ביאנה לעומת זאת: נראת אחוזת חרדה, אני לא אוהבת את המשחק הזה.

הוא נעצר, תופס את ראשו בידו וצוחק בשקט לכמה רגעים, אני בטוחה שהוא חושב לעצמו ׳כמה דפוק המשחק הזה׳
אני מקווה.
עכשיו אני גם קולטת שהוא מרגיש את כל מה שאני מרגישה, החרדה, הלחץ, התסכול, הרצון שלי להוריד לו סטירה ובו זמנית לההתחנן ולהסביר לו הכל. אבל אני כבר לא יודעת מה אני רוצה, אולי אף פעם לא ידעתי
הוא חוזר לצעידה הדרמטית שלו, כאילו הוא מנסה לענות אותנו.

הוא בטח משתעשע מכל הסיטואציה, בטח הוא עומד לפרוץ בצחוק ולהקניט אותנו עד שיחליט מה הוא יעשה: או עוד שהוא יעשה את מה שהוא כבר החליט.

הנשימות שלו בזמן שהוא צועד, הוא מתקרב אליי
אליי?

לרגע אני חושבת שאני מדמיינת, אבל הוא מתקרב אליי.
קיף ניגש אליי, הוא מתכופף ומביט ישירות לתוך העיניים שלי
אני בטוחה שכולם מסתכלים עלינו אבל לא מסוגלת להסיט את המבט שלי בשביל לבדוק.
״אני מצטערת״ השפתיים שלי נעות ללא קול
״אני יודע״ הוא עונה גם ללא קול
גוש עולה בגרון שלי ואני רוצה לבכות, אני לא יכולה לתת לעצמי לבכות עכשיו. אני עוצמת את עיניי ובולעת רוק
״נו, אתם יכולים לעשות את זה יותר מהר?״
פיץ נשמע מאחורי קיף, אני פוקחת את עיניי ורואה איך פניו של קיף מתעוותות בעצבנות וכעס
הוא קם ומתחיל ללכת בכיוון פיץ, יש לי תחושה שזה לא ייגמר טוב.
פיץ יושב ושולח מבטי לעג לקיף, הוא נמתח במקומו כאילו רק בשביל לעצבן את קיף, משהו בהתנהגות של פיץ מזכיר לי את קיף כרגע.
קיף לא מבזבז רגע ולא לוקח את הזמן, נראה שכל הסבלנות שלו אזלה- הוא תופס בצווארון של פיץ, מושך בסיכה של הוואקרים ומרים את פיץ אליו
הם כמעט צמודים זה לזה, ולשניהם מבטים שונאים

הקרבה בניהם מזמן נעלמה, אני חושבת שזאת תהיה הקרבה היחידה שאי פעם עוד תהיה להם

לא עוברות כמה דקות וכבר קיף מטיח אגרוף בפיץ, אפו של פיץ מתחיל לדמם והוא מנסה להשתחרר מאחיזתו של קיף.
פיץ בועט בקיף וקיף ישר מתכווץ מכאב, הוא משחרר את אחיזתו ופיץ תופס באפו מנסה לעצור את הדימום
״אני חושבת שכדאי שנסיים את המשחק עכשיו״
ביאנה אומרת בקול רם אבל לא נראה שזה מזיז לבנים
״כן אני מסכים עם ביאנה אולי עדיף״ דקס ממלמל
אני רוצה להגיד להם להפסיק, רוצה לצעוק שזה נמאס, אבל הקול שלי בוגד בי, אני לא מצליחה להוציא מילה.

קיף מתאושש ומתקרב שוב לפיץ, ׳מוכן לעוד סיבוב׳
פיץ מנסה להטיח אגרוף בקיף אבל קיף מתחמק ותופס
בידיו של פיץ.
קיף מעקם את ידיו של פיץ והבעת כאב מופיעה על פניו
״בבקשה תפסיקו-״
לין מצטרפת לדקס וביאנה ומתחננת להפסקה גם היא, אבל הם לא עוצרים.
אני חייבת לעשות משהו, אני מתרכזת ומנסה להפריד אותם באמצעות ‏טלקינזיס- אני לוקחת נשימות ולוקחת מהאנרגיה שצברתי בצד, ונראה שזה עובד: פיץ שבדיוק התכוון להכנס בצלעותיו של קיף נהדף באופן פתאומי.
אותו הדף הכה גם בקיף ושניהם הוטחו בקיר ברעש,
ביאנה רצה לפיץ ואיתה לין ואני רצה לקיף, לא בודקת מי הצטרף אליי
אני בוחנת את הפציעות של קיף: שלל סימנים כחולים וחבורות, פצע בשפה התחתונה שנוטף דם, מפרקיו בידו גם נצבעו בסימנים סגולים-כחולים ועל זרועותיו כמה שריטות. לפחות רוב הפציעות הן יבשות ויחסית קלות.
אני מזיזה את שיערו הבלונדיני מעיניו ומגלה שטף דם כחול שחור מקיף את עינו השמאלית
ייקח לזה זמן לעבור.
אני מסתכלת לכיוון פיץ, אבל כל מה שאני מצליחה לראות מבעד לדמעות שמכסות את עיניי זה את ביאנה מבקשת מלין לקרוא לאלווין

סוף פרק! מצטערת שלקח כל-כך הרבה זמן לפרסם את הפרק הזה :0 מקווה שאהבתם את הפרק ונהנתם מהקריאה, אני אשתדל לפרסם את הפרק הבא ברגע שאסיים לכתוב אותו!! שבוע טוב ואוהבת אתכם 3>