המטרה של גבריאלה

פרק שנים עשר ◇ בארמון

שנת 189 ללידה השניה

יום 256

◇

הדרך אל מגורי המגנים עברה מהר מדי לדעתה של ג'וליאט.

היא רצתה לעצור, לחשב מחדש את מהלכיה. אבל גבריאלה צעדה בקצב מסחרר, וג'וליאט נאלצה לעקוב אחריה, ידה על הכובע החדש על ראשה ועיניה נמשכות שוב ושוב אל הארמון המתנשא מימינה.

הן שתקו. זמזום היום-יום סביבן נדמה חזק באוזניה של ג'וליאט. היא רצתה לשאול את גבריאלה על פרטי התוכנית. היא רצתה לשאול אותה על הצמיד השחור העבה שעל מפרק ידה, הצג האישי שלה. אבל הן שתקו.

החנויות התחלפו במבני האוכל, האנשים התמעטו. כשהגיעו לאזור השלישי, עם הבניינים הגבוהים, לא נראה אדם ברחוב חוץ מהן.

והמגנים, כמובן. הם היו מעטים יותר באיזור הזה, אבל עדיין נכחו. עיניהם נצמדות-לא-נצמדות אליהן.

גבריאלה עצרה מול זוג דלתות באחד מבסיסי הבניינים. ג'וליאט לא הצליחה לזהות אם היה זה אותו בניין מאתמול או אחד אחר - הכל נראה אותו הדבר באיזור הזה.

גבריאלה הרימה את זרועה מול הדלתות, ואור כחול פרץ ספק מן הצמיד ספק מן הקיר. כעבור רגע, כמו בפעם הקודמת, הדלתות נפתחו.

הן שוב ירדו בכמה גרמי מדרגות שונים, התפתלו בין מסדרונות צרים וחלפו על פני מגנים בודדים, שלא הביטו בהן.

ג'וליאט ציפתה שגבריאלה תוביל אותה שוב אל חדרה. אבל במקום, הדלת שפתחה הובילה לחדר חשוך ונטוש. הוא היה דומה לאחד בו שהו פעם קודמת - אם כי היה ריק, מלבד כמה קופסאות קרטון.

כשהדלת נסגרה וחושך השתרר, ג'וליאט החליטה שהגיע הזמן לדבר.

"מה עכשיו?"

גבריאלה נעה לצדה, ואור כחול מילא את החדר. ג'וליאט הביטה בחברתה. עיניה האפורות נצבעו בתאורה.

"המשמרת שלי מתחילה עוד כשעה," גבריאלה אמרה בשקט. "עכשיו נחפש אותך." היא ניגשה לאחת הקופסאות, חיטטה בה והוציאה משהו כהה וגדול - מדי מגן.

ג'וליאט לקחה אותם - מכנסיים שחורים, צמודים, מבד עבה. חולצה דקה יותר, עם צווארון גבוה ושרוולים עד אמצע כף היד, עם מקום לאגודל.

גבריאלה דיברה. "תתלבשי, אחרי זה אביא לך את חגורת הכלים. ונטפל בשיער שלך."

ג'וליאט אחזה במדים והרימה את מבטה למגן. היא עמדה מולה, מביטה בה חזרה.

"אמ... אכפת לך...?"

"או!" גם בתאורה החלקית, ניתן היה להבחין בפניה מאדימות. "כמובן." היא הסתובבה.

ג'וליאט השתהתה עוד רגע אחד, אז החלה לפשוט את שמלתה הוורודה. היא קיפלה אותה במסודר והניחה עליה את הכובע בעדינות. הוא מצא חן בעיניה, ועוד יותר מצא חן בעיניה שגבריאלה רכשה אותו במיוחד בשבילה.