המטרה של גבריאלה

פרק שני ◇ בית פלא

שנת 189 ללידה השניה

יום 251

◇

מחוץ לחלון, סגול השמיים החל להעמיק.

ג'וליאט קמה לפנות את שאריות הארוחה שאכלה לבדה והציצה מדלת חדר האוכל לכיוון הסלון. הוא היה ריק - אלנה לקחה את האדנית לחדרה בקומה השניה, שם בוודאי הכניסה את הפרחים לאחד העציצים שלה שטיפחה במסירות. ואוסקר...

כמעט מיד לאחר שהגיעו, הכריז שהוא יוצא להסתובב. הוא עשה את זה הרבה לאחרונה - יוצא לטייל לבדו. זה גרם לזמנם המשותף להיות מועט עוד יותר. ג'וליאט הצטערה על כך.

לעומתה, בחר תאומה באפשרות השניה בחיים - ההורה המטפל. לא הייתה לו התלמדות מסודרת ורשמית כמו שלה או של קלרה, עם סדר יום קבוע. הוא היה צריך למצוא לבדו משפחות צעירות שרוצות בעזרתו עם התינוקות - אם כי עם הקסם שלו, הוא לא התקשה בכך. ולמרות שכבר מזמן סיים את הקורסים שלו בבישול, הטיפול בילדי השכנים לקח די מזמנו, וביחד עם הטיולים המסתוריים שלו וזמנה המוגבל של ג'וליאט... חלק מהימים הם התראו רק בארוחת הערב.

היא תהתה למה הטיולים האלה חשובים לו כל כך, ולמה שלא יקח אותה איתו.

מאוחר יותר הם יצטופפו כולם על הספה לצפות בתשדיר החדשות. בבוקר, דיברה קלרה על כך שישבו שתיהן יחדיו... אבל זה לא עומד לקרות, לפי האינטרקציה האחרונה שלהן. צער צבט בה כשנזכרה.

עוד זמן מה היא תצטרך לאסוף את ליאן. ואז ג'סטין יגיע - אולי. ואחרי התשדיר הם יאכלו כולם ארוחת ערב מסודרת, ולבסוף יתברכו וילכו לישון. ומחר היא תחזור לחנות...

אה! היא שכחה לחלוטין. הפרחים המפתיעים בפתח הדלת גירשו מראשה את מה שהשתוקקה לספר למשפחתה כל היום... ועכשיו היא תצטרך לחכות עד הערב.

ואכן היא המתינה. בשעות הבאות, ישבה בסלון עם צג קטן בין ידיה, משרטטת עיצובים שונים לבגדים שתרצה להציג בחנותה. היא ידעה שלמכור בחנות ולייצר בגדים היו שני מקצועות שונים, אבל קיוותה שתהיה לה הזדמנות להוסיף לחנות יצירותיה שלה.

אלנה הצטרפה אליה בשלב מסוים והדליקה את הצג הגדול, צופה בתכנית בידור. פרסומות רבות קטעו אותה, ואלנה הצביעה עליהן מפעם לפעם כשהציגו בגדים שונים, מנסה לעזור לבתה במלאכתה.

ג'וליאט הסתכלה על יצירתה. הדמות עצמה הייתה אוטומטית, כמובן - היא לא הייתה מוצלחת בציור אנטומיה - אבל השמלה שעטתה נוצרה מדמיונה ואצבעותיה של ג'וליאט בלבד.

השמלה הייתה בגזרת גופייה מלפנים, וגלשה בגלים מאחורי הדמות, נאספת על הרצפה. ג'וליאט הוסיפה נצנוצים בסופה. ואז, לאחר שהביטה בה זמן מה, התחילה לשרטט של על כתפי הדמות. היא לא יכלה להתאפק. היא אהבה שלים.