Jikook- Behind The Gates- מבעד לשער

פרק 13

ג'ימין היה צריך להמתין מעט עד שהמונית תבוא, לאחר שהוא החנה את האופנוע בחניון. הוא היה צריך לחכות שקודם כל המונית תוריד את טאיונג בבית שלו, ורק אז הוא 'יוכל' לקבל את ג'ין השיכור.

'אתה מאד מוצא חן בעיניי', מחשבה קלה עברה בראשו של ג'ימין לאחר שהעביר בראשו את ארועי אמש. מוצא את ג'אנגקוק מאד נאה ומסקרן כאחד. מוצא בו משהו.
                        
                           ___

הרכב הצהוב הגיע, ג'ימין התקדם אליו ופתח את הדלת, מביט בשחור השיער ששכב על שלושת המושבים. "מטומטם, קום" ג'ימין אמר, מושך ברגליו של ג'ין ומוציא אותו מהרכב, שם את ידו של שחור השיער על כתפו ואוחז במותנו, מתקדם אל הביניין הרב קומות- לא לפני שהנהן לשלום לנהג וסגר את הדלת.

"איזה כבד, לעזאזל.." ג'ימין מלמל, גורר את עצמו ואת השיכור פנימה אל תוך הבית, סוגר אחריהם את הדלת. "ג'ימין~", "מה?" הוא שאל, הולך עימו אל החדר, המקום בו ג'ין בדרך כלל ישן. "ראיתי את זה", "את מה?" ג'ימין שאל בחוסר הבנה. "אותך ואת זה שסחב אותך בסופר, אתם מתאהבים! ככה מתחילה התאהבות", השיכור מלמל. אומנם הוא שיכור, אך הוא לא טועה. ג'ימין מעולם לא היה בסיטואציה כזאת אינטימית עם מישהו, ואת זה גם ג'ין יודע. הוא בהחלט הופתע לראות את חברו רוקד עם אותו אחד.

"ג'ימין", השיכור המשיך. "מממ?" בלונד השיער שאל, מתישב לידו. "מה יש היונג?" הוא שאל. "ראיתי את זה" ג'ין אמר, כאילו ופתאום פניו הפכו לרציניות. "את מה?" ג'ימין שאל בשנית, מחייך מעט, רוצה לשמוע מה יש עוד לאחר להגיד. "את מה שנוצר בינכם, המבטים שלכם, המגע הקל הזה שלכם- זה יפה ומדהים. אתם תיהיו יפים ביחד, תזכור מה אני אומר לך" השיכור אמר, נותן מכה קלה לבלונדיני שהביט בו, על פניו מבט שלא ניתן לפענח.

"אתה מדבר יחסית טוב לאדם ששיכור וגמר כמעט לברמן את כל התכולה של המשקאות" ג'ימין אמר. "תצא איתו" ג'ין מלמל.

בלונד השיער לא ענה לאחר, מעדיף לתת לו לדבר ולהגיד כל מה שעולה על רוחו, מה שעל ליבו. "הוא כל כך חתיך, כל כך סקסי~" ג'ין אמר, גורם לג'ימין לחייך מעט. "אם רק נאמג'ון היה שומע את מה שאתה אומר", ג'ימין אמר, משכיב את האחר על המיטה, חולץ לו את הנעלים והגרביים, מכסה אותו בשמיכה. "לילה טוב" ג'ימין אמר, מלטף לו את השיער ויוצא מהחדר, סוגר אחריו את הדלת.

"אה, נאמג'ון", ג'ימין ענה לטלפון שלו שצלצל כאשר נכנס לחדר שלו, סוגר אחריו את הדלת הלבנה. "הערתי אותך?" נאמג'ון שאל. "לא, לא, לא הערת אותי. מה קורה?" ג'ימין שאל מתיישב על המיטה, חולץ את נעליו תוך כדי.

"מה איתו? הוא בסדר?", קולו המודאג של נאמג'ון נשמע מהצד השני. "בערך.. הוא שתה, השכבתי אותו עכשיו לישון", ג'ימין אמר, פושט מגופו את החולצה ומפעיל ספיקר. "אוקיי, בסדר. שמור לי עליו ג'ימין" נאמג'ון אמר, קולו שקט יותר. "בסדר גמור, אל תדאג, אתה יכול לסמוך עלי נאמג'ון. לילה טוב". "לילה טוב בלונדה" נאמג'ון אמר בחיוך, גורם לאחר לחייך קלות ולנתק את השיחה.

עיניו של ג'ימין נעצמו רק לאחר שבראשו עברו הסצנות שהיו בכמה שעות האחרונות. מרענן את גופו וזכרונו, משחזר את המגע, המבטים, הריקוד- הכל. רק אחרי זה מאפשר לעצמו להרדם ולנדוד למקומות יפים, מקומות דימיוניים ולא מציאותיים. דברים וחלומות שמתרחשים רק בראשו ולא בשום מקום אחר.

                     
                          ___

/עבר שבוע/

את הדרך לסטודיו ג'ימין עשה כשהוא עסוק במחשבות.

אתמול מאמן הקבוצה שלו הודיע שהקבוצה שלהם נבחרה להופיע ריקוד בפני הופעה שתתקיים, הופעה עולמית מול מאות מדינות. ולו- לג'ימין, יש סולו בהופעה ביחד עם אדם נוסף. המאמן עוד לא אמר לו עם מי הוא יעשה את הסולו, ולו נשאר רק להמתין.

אתמול הם כבר אחלו לעבוד על התנועות הראשונות למרות שאת התנועות לא אמור המאמן ללמד, אלא הכוריאוגרף בעצמו. וגם לפי מה שהוא הבין- הכוריאוגרף גם משתתף עימם בהופעה, כאשר הוא מוביל את כולם.
     
                          ___

בלונד השיער שם על עצמו את הקסדה, מתכונן לעוד כמה שעות של אימון. עולה על האופנוע ודוהר לכיוון בניין הסטודיו.

הוא נכנס פנימה אל תוך הבניין, צועד אל תוך המעלית ומביט בדלתות הברזל, ממתין שיפתחו בפניו וצועד פנימה. מביט כיצד הן נסגרות אחריו, עולה מעלה אל הקומה המתבקשת, יוצא מהמעלית וניגש אל הלוקר שלו, מניח את הקסדה בפנים וסוגר לאחר מכן את דלת הלוקר.
  

"וואו, ג'ימין, בול בזמן. אנחנו רוצים להתחיל" המאמן אמר לג'ימין שנכנס פנימה וחלץ את נעליו, מוריד גם את גרביו, וניגש לעמוד מול המראה כמו כולם. עומד מול המאמן, מול הכוריאוגרף.

עיניהם נפגשו, מביטים אחד בשני. ''היי ג'ימין'' שפתיו של ג'אנגקוק מלמלו בלי קול, קורץ לו, גורם לג'ימין להוזיז את עיניו ממנו ולהביט למקום אחר, מחליט להרצין את פניו ולהיות ממוקד במה שצריך, מסתיר את ההפתעה לראות את שחור השיער כאן ועוד מספר דברים שהתחוללו בליבו.

'אז הוא הכוריאוגרף? בו אני הולך להביט כל יום רוקד?' מחשבה עברה בראשו של ג'ימין.

"אוקיי. אני ג'ון ג'אנגקוק, אני אהיה הכוריאוגרף שלכם וגם אופיע איתכם בהופעה שתתקיים בL.A. בריקוד יהיה חלק סולו, את החלק של הסולו ג'ימין יעשה ביחד איתי". ג'אנגקוק אמר, מביט בעיניו של האחר, בוחן אותו תוך כדי דיבור.

'זה יהיה מדהים' ג'ימין חשב לעצמו. הוא כבר רקד עם ג'אנגקוק, ואת ההרגשה הזאת הוא לא יכול לתאר, היא מדהימה מכל בחינה, מדהימה מספיק בשביל לגרום לו להתהפכויות בטן ולליבו לפעום מהר יותר ממה שנדרש.

"אתה איתי?" קולו של ג'אנגקוק העיר אותו מהמחשבות, מביט בו. ג'ימין השפיל מעט את עיניו, לא רוצה להביט בעיניו של האחר ולגרום לליבו לפעום שוב מהר יותר ממה שצריך. "כן, סליחה" הוא אמר, גורם לאחר להוציא חיוך קטן מבעד לשפתיו אך הוא מיד הוריד את החיוך. זה לא לעיניין. יש מולו עוד שמונה אנשים שמתבוננים בו, הוא צריך להיות כרגע מקצועי ולא לחשוף את ההשפעה של מעשיו של ג'ימין עליו.