Jikook- Behind The Gates- מבעד לשער

פרק 25

"להתראות", ג'אנגקוק אמר, מרחיק את פניו מפניו של ג'ימין שהיה שעון על האופנוע, מנקר את שפתיו שוב. "לילה טוב, מחר אני אאסוף אותך, יש לי הפתעה קטנה בשבילך. אין לנו אימון מחר, תנוח טוב", ג'ימין אמר לאחר שג'אנגקוק ניתק בשנית את מגע השפתיים. "הפתעה?", "כן, כמה אנשים חדשים שתשמח להכיר". "אוקיי, אתה תצטרך גם להכיר מספר אנשים בימים הקרובים", ג'אנגקוק אמר ובקולו לוחש סוד. "אני אמתין לכך בקוצר רוח", ג'ימין אמר, נוגע עם כף ידו בלחיו של ג'אנגקוק, מלטף אותה קלות עם אגודלו. "לילה טוב" הוא אמר וניקר שוב את שפתיו של ג'אנגקוק, חובש על עצמו את הקסדה ועולה על האופנוע, מתניע אותו ומנופף לג'אנגקוק לשלום.

"לילה טוב", שחור השיער אמר לבלונדיני. "אני אוהב אותך", הוא הוסיף בלחש, מקבל חיוך קטן מג'ימין שהצליח לקרוא את שפתיו של ג'אנגקוק.

קול יללת האופנוע נשמע הייטב, מסמן על כך שג'ימין מתרחק בעוד שג'אנגקוק מביט בו, מבחין כיצד אופנועו של ג'ימין מתרחק ממנו אט אט, נבלע באופק.

ג'אנגקוק הסתובב ונכנס לרכב שלו, מתרחק גם הוא מבניין הסטודיו.

                          ___

"היונג, מה אין לך בית? ככה אתה משאיר את נאמג'ון בבית?", ג'ימין שאל כשנכנס הביתה, מביט בג'ין יושב על הספה, צופה בסרט. "נאמג'ון לא בבית", ג'ין מלמל כשהוא נוגס בפופקורן שהיה בידו בתוך קערה.

ג'ימין סגר את הדלת והניח את הקסדה ואת המפתחות על השולחן, רגיל לסיטואציה הזאת כבר. "לאן אתה הולך?", ג'ין שאל את ג'ימין. "לחדר. אני תכף בא", הוא השיב וסגר אחריו את הדלת, חוזר כעבור חצי שעה כשהוא כבר אחרי מקלחת ולבוש בטרנינג.

"הספקת כבר להתקלח?" ג'ין שאל בפליאה, בדרך כלל ג'ימין מרשה לעצמו לבלות ולהשתחשך במים יותר זמן. "כן. סיימת כבר את הסרט? עוד מעט יש חדשות", ג'ימין אמר. "הסרט עוד לא נגמר, רוצה להצטרף אלי?", "לא, מחר ג'אנגקוק יבוא. אני רוצה שיונגי, נאמג'ון וטאיונג יכירו אותו", ג'ימין אמר, ניגש לשולחן ולוקח את הקסדה והמפתחות. "לאיפה אתה הולך", "לעשות כמה קניות", "אולי כדאי שתיקח את הרכב שלי?", ג'ין הציע. יותר נוח ללכת לקניות עם רכב ולא עם אופנוע. במיוחד שהאופנוע של ג'ימין הוא אופנוע ספורט ולא אופנוע משלוחים. "בסדר. רק המפתחות" ג'ימין השיב, תופס מיד את הפתחות שג'ין זרק לו.

"תודה", הבלונדיני אמר ויצא, סוגר אחריו את הדלת. ניגש להזמין לו מעלית.

דלתות המעלית נפתחו ובפנים היו גבר ואישה מתמזמזים. ג'ימין עמד לרגע במקומו ונכנס פנימה, מתעשט על עצמו. מבחין בכך שהשניים גם קלטו אותו והפסיקו ממעשיהם. "סליחה", הבחורה אמרה, מתנצלת על חוסר הנימוס. ג'ימין הנהן לה עם חיוך קל, מסמן לה שזה בסדר, למרות שזה היה מביך לרגע.

בקומה מספר 10 המעלית נעצרה ופנימה נכנס אדם נוסף.

'מעניין אם אני אגיע למצב כזה?' - ג'ימין חשב לעצמו בראש לאחר שהמעלית נסגרה. חושב אם הוא וג'אנגקוק יגיעו מתישהו למצב כזה. למצב בו הם לא יוכלו לשלוט בעצמם ויתחילו להתמזמז כמו חיות רעבות במקום ציבורי.