Jikook- Behind The Gates- מבעד לשער

פרק 14

"אז הדברים יעבדו ככה," ג'אנגקוק אחל לדבר, "בשעות הרגילות שלנו באימון, אנחנו נלמד את התנועות הדרושות להופעה, מהשעה 20:00 עד 21:30, אלו יהיו שעות האימון שלי ושל ג'ימין" הוא המשיך להסביר להם.

"מובן? יש שאלות?" הוא קרא לבסוף בקול, רוצה לדעת אם יש לאחד מהנוכחים שאלות.

"מובן", הם קראו. אין להם שאלות, אך הם בהחלט ממתינים ללמוד את ההמשך. וג'ימין עשה בדיוק כמוהם, מהנהן ומביט בג'אנגקוק שהביט בו גם כן.

הניצוץ שאחל להיווצר בתוכם, אחל לקום לתחייה. הם מביטים אחד בשני כעדיין יש שקט למרות שהם כבר ענו על שאלתו של שחור השיער.

בלונד השיער רק ממתין לרגע שבו ידיו של האחר יאחזו בו שוב, לרגע בו הוא ינוע מצד לצד עם הכוריאוגרף, ממתין להרגיש את המגע של האחר.

'מי יאמין שאלה יהיו המחשבות שלי? מי יאמין שככה ארגיש כלפי מישהו?' - מחשבות אלה עברו בראשו של ג'ימין. הוא נישבה במגע ובקסם שיש באחר, הוא כבול אל הרגשות האלה, נותן להם לשלוט בלב שלו, מוכן לקבל את הרגשות המדהימים האלה שחלים לזרום בו.

"צעד אחד לאחורה, שניים קדימה, דילוג - ככה" הכוריאוגרף אחל להסביר תוך כדי שהוא מראה להם, אך ג'ימין לא נע ביחד איתם, הוא נשאר עדיין לעמוד במקומו, מביט בגופו של כוריאוגרף כיצד הוא זז, לא מוריד את העיניים ממנו.

לאחר שג'אנגקוק הראה את השלב הראשון וחזר על כך שוב ושוב, ג'ימין קלט את התנועות, עושה אותם בצורה מדהימה ומופלאה.

שחור השיער הבחין בכך שג'ימין לא מתרגל עם שאר הקבוצה, הוא הביט כיצד ג'ימין מתבונן בו ולומד באמצעות צפייה בו ולא כמו האחרים, הוא מתרכז בו פעם אחת ופעם נוספת וכבר מבין היטב את התנועות, מה שגרם לג'אנגקוק לפליאה גדולה. מעולם לא היה לו 'תלמיד' כזה, בחיים הוא לא נתקל במקרה כזה, שמישהו מביט בו פעם-פעמיים ולאחר מכן רוקד בצורה מופלאה, הוא העריך את זה מאד. במיוחד כי זה ג'ימין, האחד שמאד מסקרן אותו ומעניין אותו, מוצא בו משהו.

מחיאות כפיים נשמעו היטב בחלל החדר, שחור השיער היה הראשון שמחא, לא מצליח להסתיר את התדהמה והאושר שאחזו בו.  וכולם.. אחריו. המומים גם כן, לא פחות ממנו.

ג'ימין שנחת על הרצפה לאחר הסלטה התרומם, מביט בג'אנגקוק ובאחרים שמחאו לו כפיים. שחור השיער צעד לעברו, מתקרב אליו ועוצר. מביט בו. "עבודה טובה ג'ימין" ג'אנגקוק אמר, "הייתי רוצה שתנסה למתוח יותר את הרגליים כאשר אתה באוויר עושה את הגלגלון. בסדר?" ג'אנגקוק שאל, רוצה לוודאות עם האחר, מקבל מבלונד השיער הנהון קל. "אשתדל" ג'ימין אמר, מביט בעיניו של שחור השיער ומתבונן בו.

העיניים האלה מושכות אותו, הוא פשוט מתבונן בו בלי להפסיק, מרגיש איך הלב שלו מגביר עוצמה, וכך גם בעל השערות השחורות. אך כאשר ג'אנגקוק קיבל ממנו הנהון, הוא הלך אחורה, חוזר בחזרה לאיפה שעמד בהתחלה, ממשיך אל השלב הבא למרות ליבו הפועם. המבט שיש לג'ימין בעיניים מזכיר לו משהו מהעבר, יותר נכון מישהו. מישהו שהוא בהחלט היה שמח לפגוש כעת.

ג'אנגקוק עשה את צעדיו אל עבר השלב הבא, ואחריו שאר הנוכחים, מלבד ג'ימין שהפעם הביט בנקודה לא ברורה ברצפה, חושב.

"ג'ימין, פוקוס" קולו של ג'אנגקוק נשמע, מעיר את ג'ימין ממחשבותיו, גורם לו להביט בו. אנחה קטנה נפלטה מפיו של שחור השיער והוא צעד לעברו. "תמשיכו" הוא אמר אל האחרים, מתקדם אל ג'ימין ונעמד מולו, מדבר בשקט כדי שרק האחר יוכל לשמוע אותו.

"אם השיטה שלך ללמוד, היא רק להביט בי ולעשות את התנועות כמו שצריך וכל כך טוב- עשה זאת. תתבונן בי היטב" ג'אנגקוק אמר. "השיטה הזאת רק איתך" ג'ימין אמר, מביט בעיניו של שחור השיער, כנה. ג'אנגקוק הבנאדם היחידי שיצא לו להביט בו וככה ללמוד לרקוד.

"רק איתי?" ג'אנגקוק שאל, בא להניח את ידו על לחיו של ג'ימין, אך הוא עצר את עצמו. מתקדם קרוב יותר אל ג'ימין במקום זאת. "רק איתך" ג'ימין ענה, קולו גם שקט, עיניו מביטות בעיניים שקרובות אליו. ג'אנגקוק עצר רגע, הוא מחליט להגיד את מה שיש לו. 'תגיד ג'אנגקוק, תגיד!' הקול שלו דחק בו.

"הלב שלי פועם מהר" הוא אמר בלחש, מספיק בשביל שג'ימין ישמע. הוא אחז בידו של בלונד השיער, מניח את ידו על ליבו, מאפשר לו להרגיש את פעימות ליבו והם לא רק בגלל שהם רוקדים. "אני רוצה להמשיך להתבונן בך" ג'ימין אמר, אותו טון, לא מנתק מבט מכל הרגע האינטימי הזה. "אעשה זאת, אגרום לך ללמוד את התנועות בדרך הכי טובה לך" שחור השיער אמר והתרחק מג'ימין, מסתובב בחזרה וחוזר שוב למקומו שהיה בהתחלה.

'אגרום לך להביט בי ולא לרצות להוריד את העיניים שלך ממני' שחור השיער אמר, לא נותן למחשבתו לצאת החוצא.

"בדרך שהיא רק איתך" ג'ימין מלמל לעצמו בשקט.