I need to hate you

פרק 45 חלק ב

קליאו
אני מרגישה יד חמימה מחבקת את המותן שלי.
חיוך עולה על פניי כשאני נזכרת באירועי אתמול
איך שמאגנוס נהג בי בכבוד וגרם לי להרגיש כלכך טוב
העיניים שלי נפקחות לאט ואני רואה שהשמש עוד לא זרחה
אפי ממשיך להתחכך בצווארו החמים של מאגנוס ואני רוצה להישאר ככה לנצח
אני שומעת את מאגנוס מתחיל להתעורר והלב שלי נמלא פרפרים מלשמוע אותו נאנק ברכות
״בוקר טוב״ הוא ממלמל בקול חצי רדום
אני מביטה בעיניו ועונה ״ בוקר טוב״
ואז הוא קופא
העיניים שלו נעוצות בשלי ועל פניו הבעת הלם
הפה שלו נפער אט אט והוא לא ממצמץ
הוא רק מביט בי..
״מאגנוס מה..-״
המילים שלי נקטעות, הלב שלי נעצר.
אני מרימה את היד אל פניי ממששת ומרגישה שהמסיכה לא עליי, היא כנראה נפלה ממני במהלך הלילה.
אני מחזירה את מבטי אל מאגנוס לאט ובזהירות, לא מסוגלת להוציא מילה, אני מחכה שהוא יאמר משהו.
השניות עוברות כמו נצח עד שהבעת פניו ההמומה הופכת למזועזעת ואז לנגעלת.
הוא מתנער מידי כאילו נכווה ממני, זה כנראה מה שבאמת קרה..
״זאת את?! זאת היית את כל הזמן הזה?!?!״ הוא צורח כשהוא קם במהירות מהמיטה ומתחיל להתלבש, שנינו עירומים כביום היוולדנו.
אני עדיין לא מוציאה מילה
הוא מביט בי ומחכה לתשובה וכשהוא רואה שזה לא מגיע מאגנוס מושיט את ידו אל צווארי ואוחז בו, מכאיב לי.
״תעני לי משרתת מטומטמת, פעם אחת בחיים שלך תסתכלי לי בעיניים ותעני לי!״
אני נחנקת אבל זה לא מזיז לו, הוא מטפס בחזרה אל המיטה ודוחק אותי עם ידו אל תוך המזרן, האוויר אוזל לי ואני מרגישה את ראשי עומד להתפוצץ.
אני מרגישה שהוא משחרר טיפה את ידו אך לא לגמרי וגומעת את האוויר בשקיקה.
״תעני!״ הווריד במצחו מתנפח ואני רוצה להושיט את ישו ללטף את פניו אבל יודעת שזה לא יתקבל בברכה.
״כן״ אני עונה לאחר רגע
ברגע שהמילה יוצאת מפי הוא עוזב אותי ונעמד בחזרה
מאגנוב מסתובב בחדר אוחז בראשו כאחוז טירוף
אני מתיישבת ומסדירה נשימה
״התאהבתי בך פאקינג התאהבתי במשרתת מטומטמת, הבת של הבוגד, את כלום את סמרטוט רצפה והשלית אותי כל הזמן הזה.
רצית להרוג אותי זה העניין? לגרום לי להתאהב בך כדי שאוריש לך את כל רכושי ותוכלי לכלכל את המשפחה העלובה שלך? זה העניין?!״
דמעות עולות לעיני, לא מאמינה שזה מה שהוא באמת חושב ככה.
״מאגי לא-״
אני נקטעת בצרחה ״שלא תעזי לקרוא לי ככה!״
אני נושמת ומתחילה שוב
״לא הייתי עושה לך דבר כזה, אני..״
לא יודעת איך לאמר זאת
״אני אוהבת אותך״ אני אומרת לבסוף בחצי לחישה
הוא מגחך, ולאחר מכן אני מרגישה את לחיי בוערת
הוא סטר לי
מאגנוס, אהובי, סטר לי.
״עופי מכאן״
הוא אומר כשגבו מופנה אליי והוא מביט בחלון
אני מתלבשת לאט ולא אומרת עוד מילה
אני שומרת את הדמעות בפנים ולא נותנת לו לראות שאני בןכה
וכשאני כבר ביציאה הוא מוסיף ״ושלא אראה אותך שוב, בפעם הבאה אדאג באופן אישי למותך, קליאונה״
הקול שלו שבור, וכך גם ליבי.