I need to hate you

פרק8

קליאו
''לונה מי זה היה?" ניק שואל אותי כשאגודלו בפיו
''אף אחד,הוא טעה בדרך ועזרתי לו''
''הוא נראה מפחיד''
''אני מפחידה יותר''אני אומרת ועושה קולות של מפלצות והוא צוחק
''ליאווו''אני שומעת קול קטן ורואה את מירה רצה אליי
''נסיכה שלייי''אני מתכופפת לחבק אותה,הזאטוטה הקטנה רצה אליי ברגליה השמנמנות ואני צוחקת ומחבקת אותה
''מירה,לא קוראים לה ככה,קוראים לה לונה''ניק אומר בחוסר שביעות רצון.
''לא נכון,קוראים לה ליאו''היא עונה לו ואני נהנית לראות את הויכוחון הקטן
''טוב מספיק עם המריבות,בואו לאכול''הקטנטנים מקפצים בהתרגשות ומתיישבים בשולחן
אני מחממת את סיר המרק ומתחילה לחתוך ירקות כשרוז נכנסת לחדר
''היי קליאו,איך היה בשוק?''היא מחבקת אותי
''היה טוב,קניתי את התרופות לאמא''
רוז היא אחות אבי,לאחר שהוא הוצא להורג רוז עברה לגור אצלינו והיא מטפלת בילדים ובאמא כשאני לא נמצאת.
''איך אמא?''אני שואלת כשאני מתחילה למזוג מרק לצלחות של הילדים
''בסדר,החום קצת ירד לה''היא עונה בעצב
''מתי זה ייפסק?''אני שואלת את עצמי ורוז מחייכת אליי בהבנה ועצב
הילדים מתחילים לאכול,ואני מכינה צלחת לרוז ולאמא
''אני הולכת להאכיל את אמא''אני אומרת ולוקחת את צלחת המרק
כשאני נכנסת לחדר ריח צחנה חודר לאפי אבל אני מתעלמת
''היי אמא,הבאתי לך מרק חם''אני לוחשת ומתיישבת לידה.
''היי ילדה יפה שלי,בואי תשבי''היא מפנה לי מקום לידה ואני מתיישבת.אני מנשקת את מצחה ומרגישה חום.
''איך את מרגישה?''אני מזיזה שערה מפניה
''כואב לי''היא אומרת בקול שברירי וליבי דואב,אמא שלי האישה הכי יפה וחזקה שאני מכירה,עד שאבי נלקח ממנה
אני מתחילה להאכיל אותה,כף אחר כף,כמו ילדה קטנה.
אחר כך אני נותנת לה את התרופה שקניתי
היא מתחילה להשתעל ואני נותנת לה מים''תנוחי אמא''אני מנשקת את מצחה הלח ויוצאת מהחדר
''ילדים סיימתם לאכול?''אני שואלת כשאני רואה אותם משחקים תופסת
''כן''הם עונים במקהלה הממשיכים לרוץ.
אחרי עשר דקות הם מתעייפים לקורסים לידי
''התעייפתם?''אני מלטפת את שיערה הארוך של מירה והיא מנידה בראשה לשלילה
''אתם רוצים לעזור לי לארוז תיק?"
''מה?!"הם קוראים יחד
''לונה אבל רק אתמול בלילה הגעת,את כבר הולכת לארמון?" ניק נראה מאוכזב ועיניו החומות נופלות בעצב
''כן,אני מצטערת מתוק שלי''
''זה לא הוגן'' הוא מתלונן ודמעות כבדות מתחילות לזלוג מעיניו וגם מירה מצטרפת לבני שלו
''נסיכים שלי אל תבכו בבקשה'' אני לא יכולה לעמוד בזה
''אתם יודעים שאני חייבת לעבוד,אחר כך איך תאכלו ותהיו הכי חזקים בעולם כמו שהבטחתם לאבא?"כשהם היו קטנים ועשו בלאגן כשלא רצו לאכול אבא שלי אמר להם שאם הם לא יאכלו הם לא יהיה חזקים.הם נכנסו לפחד והבטיחו לו שמעתה הם יאכלו תמיד,בלי להתלונן
''אבל...''מירה אומרת
אני מנשקת את הדמעות שלהם ומחבקת אותם
''אני מבטיחה שאני אחזור כמה שיותר מוקדם ואני אביא לכם מתנה מהארמון''
''מה הם יסכימו לתת לך מתנה?"עיניו של מיק מוארות
''כן, בטח.אל תדאג''אני רואה שהוא מתרצה ונרגעת.אחרי חצי שעה אנחנו מסיימים לארגן לי את התיק לשבוע הקרוב.
''יאללה מקלחת''אני מתחילה להפשיט את מירה וניק
''לאאא''הם קוראים בדרמטיות ואני צוחקת ותופסת אותם.הם מתיישבים באמבטיה ואני מתחילה לשפוך מים מדלי על ראשם בעזרת כלי.
הילדים משפריצים אחד על השני מים ומדגדגים אחד את השני וגורמים לי לצחוק.
''שובבים קטנים,זה מה שאתם'' אני אומרת כשאני מנגבת את ראשה של מירה וראשה הקטן מבצבץ כשאני מנגבת את שיערה,עיניה התכולות מחייכות אליי ואני נמסה''הנה העיניים היפות האלו''
''שלך יותר יפות''היא אומרת ומנסה לגעת לי בעין ואני עוצמת אותה במהירות
''רק שלי העניים לא יפות''ניק אומר בלחש
אני מניחה את מירה על הכסא ואוספת אליי את ניק''למה אתה חושב ככה נסיך קטן?"אני מעיפה שערה סוררת מפניו
''כי לך ולמירה יש עניים יפות ושלי רגילות'' אני ומירה ירשנו את העניים שלנו מאיתנו ואילו ניק ירש את עיני הדבש של אבי
''קטן שלי,אתה יודע שבדיוק כאלו עיניים היו לאבא''
''היו?מצחיקולה הם עדיין בצבע הזה,צבע עיניים לא יכול להשתנות מצחיקה אחת''ניק מצחקק ואני מצחקקת בעצב.
''צודק,עדיין,לאבא יש צבע כזה בדיוק,אתה לקחת ממנו את הצבע,אתה כל-כך דומה לו ככה.כל פעם שאני מסתכלת עליך אני רואה את אבא.שהיה האיש הכי חכם שאני מכירה.
אתה צריך להתגאות שאתה דומה לאבא'' יש עונה והיא מתרצה.
''יאללה לישון''אני מלבישה אותם בפיג'מה ומשכיבה אותם במיטה.הם ישנים באותה מיטה
''לילה טוב נסיכים שלי,תחלמו חלומות שמחים''אני מנשקת את מצחם יוצאת מהחדר
''קליאו תאכלי.לא אכלת כלום''רוז מגישה לי צלחת מרק ואני אסירת תודה
אחריש אני אוכלת אני הולכת לישון ורק כשאני במיטה אני מספיקה להזכר במפגש המפתיע שלי היום עם מאגנוס.הוא עקב אחריי.למה?
הוא יותר מדי מתקרב,זה מסוכן.
אני מבולבלת ממש,אני מרגישה שאני מתאהבת בו בתור סיליה אבל בתור קליאו אני כל-כך מפחדת ממנו ולפעמים יש לי אומץ לשנוא אותו.אני לא יודעת מה לעשות מיהו מאגנוס האמיתי?

***
''לונההה'' ניק מעיר אותי כשהוא קופץ עליי,כמו כל פעם.
''נסיכיייי'' אני מחבקת אותו אליי ומוחצת אותו
''לונה את מוחצת אותי''הוא מנסה להתרחק ממני ואני לא נותנת לו
''לא אכפת לי''אני מנשקת אותו בלי הפסקה
''אני גם רוצה''מירה מתבכיינת ומטפסת על המיטה שהדובי שלה בידה ואגודלה בפיה אני מושכת אותה אליי ומנשקת גם אותה

רוז מארגנת את הילדים ואני מתארגנת לצאת לארמון
''ליאו מתי תחזרי?'' מירה שואלת
''לא יודעת נסיכה,אני מבטיחה שאשתדל כמה שיותר מוקדם''
היא מהנהנת ויוצאת עם ניק לגן.
כשאני שמה את התיק על גבי ונפרדת מאמי רוז נושקת לי ומאחלת לי בהצלחה.
''תשמרי על עצמך''
''מבטיחה''
אני יוצאת ומתחילה ללכת לכיוון הארמון,בדרך אני עוצרת בשוק וקונה לי לחם קטן לארוחת בוקר.
אחרי שעה אני מגיעה לארמון.אני אוכלת מהר ושמה את הדברים בתיק שלי.
כשאני עוברת במסדרון אני שומעת קולות מעומעמים כאילו מישהו נאנק מכאב.אני ממהרת לראות מה קרה ונעצרת כשאני רואה את הנסיך מאגנוס מתנשק עם מישהי.ולא,זאת לא האישה מהפעם הקודמת.
אני ממהרת לברוח וכשאני נכנסת לחדר שלי אני מרגישה חנוקה.למה הוא עושה אתה זה?הוא לא אמר שהוא בעניין שלי?כלומר בעניין של סיליה? הוא פשוט שיחק בי...אבל זה מגיע לי,גם אני שיחקתי איתו.רימיתי אותו ושיקרתי לו.
זהו היום אני גומרת את העניין עם סיליה,מצידי אני אגיד לו שיש לי מחלה סופנית ואני מתה מחר.
כשאני פותחת את הדלת לכדי חריץ אני רואה את נסיך פוסע לבדו לכיוון חדרו.זה הזמן שלי
איזי לא כאן אז אני מתארגנת לבד,אני שמה את המסכה מביקור הקודם שלי ושמלה לבנה פרחונית.
אני מתאפרת במסדרת קצת את השיער,בכל זאת,עלמה.
אני יוצאת ופוסעת מהר לחדרו של הנסיך,אני שומעת אותו בפנים אוכל.לבד.אני נושמת נשימה עמוקה ופותחת את הדלת,בלי לדפוק.
''מה לעזעזל אתם חושבים ש...''הוא נעצר באמצע המשפט כשהוא רואה אותי
''סיליה, יפתי אני כל-כך שמח שאת כאן ,בואי הכנסי''הוא מפנה לי מקום לידו.
''אכלת?''הוא שואל ולא מחכה לתשובה שלי ומתחילה למלא לי צלחת
''את האמת,אני צריכה לדבר איתך'' אני אומרת באומץ מעושה
''בטח,כל דבר''
אני נושמת נשימה עמוקה...בהצלחה לי

•••••••••••••••••
היי אנשים התגעגעתם?אני כן
לא לשכוח כמו תמיד לעקוב אחרי להגיב ולהצביע....אוהבת הכי בעולםםםםםם