קליאו
אחר הצהריים עבר עליי בשינה טרופה,נרדמתי,קמתי,נרדמתי והתעוררתי שוב.
בכל פעם שהצלחתי לשקוע לשינה חלומות על ידיו של מאגנוס על גופי ניקרו בי וגרמו לי להתעורר שטופת זיעה.
כעת שעת ערב מאוחרת ומה שמעיר אותי זה רעש של צחוק שמגיע מהמטבח.
אני קמה מהמיטה כשאני מבינה שאני כבר לא אחזור לישון הערב.
כשאני מגיעה למטבח אני רואה את תיאון ואיזי מחובקים ומצחקקים, הם מכינים יחד ארוחת ערב.
כאשר איזי זורקת על אפו של תיאון רוטב והוא בתגובה מתעטש אני מצחקקת ומסגירה את מקומי.
שניהם נפרדים ברגע שהם שומעים אותי ואיזי מתקרבת אליי.
"קליאו" היא מחבקת אותי
"תיאון סיפר לי מה קרה, אני כלכך מצטערת"
אני מחזירה לה חיבוק
"זה לא אשמתך איזי"
"כן,זה כן,אני זאת שהתחילה את זה,שדחפה אותך ללכת לנשף הארור הזאת,אם לא הייתי מתעקשת כלכך כל זה לא היה קורה מלכתחילה"קולה מיוסר.
"הו,איזי,בבקשה אל תאמרי את זה,זה לא נכון,את יודעת שהייתי מאוהבת במאגנוס,עוד הייתי מוצאת דרך לפגוש אותו גם ללא הנשף"
לפתע אני מרגישה יד חסונה נכרכת סביבי ורואה את תיאון מחבק את שנינו
"כולנו מרגישים אשמים במה שקרה,בואו ננסה להתגבר על זה יחד אוקיי?" הוא מציע בקול חם ואנחנו מסכימות איתו.
את שאר הערב אנחנו מעבירים בארוחת ערב ובשיחות ובעיקר לשכוח מהכל.
"אוקיי בנות,אני חושב שאלך עכשיו"תיאון מפהק כשהוא מתרומם מהספה.
הוא מושג לי על הלחי ולאיזי על השפתיים ויוצא מהדירה.
"את ממש אוהבת אותו" אני קובעת ולא שואלת.
איזי מסמיקה באישור.
"אני שמחה בשבילכם"
"תראי קליאו,אני יודעת שהיה ביניכם משהו, אני גם יודעת שהוא אוהב אותך,מאוד..."
"זה העבר איזי,זה באמת כבר לא אותו דבר,תיאון הוא פשוט...אחי הגדול" אני מרגיעה אותה.
נראה שהיא נושמת לרווחה.
"ובכן,טוב לשמוע את זה,תיאון הוא מאוד יקר לי"
"אני יודעת"
אני מחבקת אותה.
אחרי שעה חושך מכסה את השמיים ואיזי פורשת לישון ואני ערנית מתמיד.
כשהחדר שקט אני מחליטה לצאת החוצה,לנשום.
אך לגורל תכניות משלו,מכיוון שכשאני יוצאת אל החצר הדרומית, מי אם לא מאגנוס משוטט שם.
מטייל,לבד כמובן.
אני מנסה חשוב על עקבותיו אך קולו עוצר אותי.
"היי!"אני מסובבת את פניי בחזרה אליו.
"הוד מעלתך"אני קדה,כרגיל.
"מה את עושה פה,משוטטת בשעה מאוחרת שכזאת.
"לא נרדמתי,אז חשבתי שטיול קטן באויר הקריר של לימרוס יעביר את זמני"
אני לא מסתכלת עליו,גם מאחר שהוא נסיך הדם,אך בעיקר מכיוון שאני לא מסוגלת.
הוא הכאיב לי,והוא לא זוכר.
"ראית לאחרונה את סיליה?" הוא שואל
ולגבי מתחיל לדהור
"לא אדוני" אני משפילה את מבטי.
"ובכן,אני חושב שאת וחברך תשמחו לדעת שאני וסיליה, מתחתנים" עיניי נפערות,מה הוא אמר הרגע?!?!
חתונה?
מעולם לא דיברנו על חתונה.
ובכלל,מאגנוס הוא לא אחד שמתמסד,לא הוא.
"הו,ברכותי הוד מעלתך"
"עשי לי טובה,אני ממש לא צריך את הברכה שלך,אני רוצה שתיידעי את חברך,שידע שהנסיון שלו להחביא את סיליה ממני באותו יום,לא צלח"
הוא מגחך.
"אודיע לו" אני לא מצליחה להסתיר את מרירות שבקולי.
"יש בעיה?" הוא שואל כשהוא שומע את קולי.
"זה פשוט...לפני יומיים היא התחבאה ממך,כיצד היא שינתה את דעתה בכזאת קלות והסכימה להתחתן איתך?"
הוא מרים את גבותיו בהפתעה על האומץ שלי.
בכנות,גם אני מופתעת.
"אני לא צריך לפרט לך על מערכת היחסים שלי ושל ארוסתי" קולו ארסי.
"כמובן,הוד מעלתך"
"מאחר שאני מבין שמשום מה את וסיליה חברות טובות,אנא תודיעי לה שבשבוע הבא מתקיים יום הולדתי,ואני עומד להכריז ביום זה על נישואינו, ובנוסף,תודיעי לה שאני מחכה לה מחר בבוקר בחדרי לארוחת בוקר"
אוי לא,אני חייבת למנוע ממנו לעשות את זה,אני לא רוצה להתחתן איתו, אני עדיין כלכך פגועה ממנו!
"כמובן" אני עונה וכך דרכינו נפרדות.
למחרת
שלוש נשימות,שלוש דפיקות.
ואחר שלוש שניות,מאגנוס פותח לי את הדלת.
"סיליה שלי"
"מאגנוס" אני קדה.
"אני חושב שזה ברור שאינך צריכה לקוד לי"
הוא נושק לי.
השולחן כרגיל עמוס הכל טוב.
"סיליה?"
"כן?"
"הכל בסדר?" גבותיו מתכווצות בדאגה.
אני מכחכחת בגרוני "כמובן"
"שנאכל?" אני מציעה ומנסה להזיל את דעתו.
"כן" הוא מושך לי כסא כדי להתיישב ואז מתיישב לידי.
"סיליה,אני רוצה שנדבר על מה שקרה" הוא מודיע לאחר כמה דקות.
אני מפסיקה לאכול ומביטה בו באי נוחות.
"אין צורך, למה שלא פשוט נשכח מזה"
"מישהו פגע בך סיליה,איך אוכל לשכוח את זה"
"מאגנוס,אני מבקשת,אני לא רוצה יודעת לדבר על זה,ואני מבקשת שגם אתה תפסיק לעסוק בזה"
"למה את עושה את זה לעצמך?" הוא שואל מייאוש.
אני לא עונה לו,איך אסביר לו?!
"אוקי,אם זה מה שאת רוצה" הוא אוכל ומנשק את שפתיי.
"סיליה שלי,את יודעת כמה אני אוהב אותך נכון"
הוא לוחש מלטף את פניי.
ליבי מפרפר ואני מתהפכת.
אני אוהבת אותו,מאוד, אך עם זאת אני לא יכולה לשכוח מה שעשה לי.
"כן..." אני עונה בחשש,לאן הוא חותר?
הוא מחזיק את כף ידי ומביט בעיני.
"אהובתי,אני יודע שעברנו הרבה בתקופה שאנחנו מכירים,אני יודע שרבנו והשלמנו,כעסנו ואהבנו, אבל בתקופה הזאת שאני מכיר אותך אני הבנתי שאת המסת את הקרח שהקיף את ליבי,אני התאהבתי בך,לא חשבתי שאי פעם ארגיש רגשות עזים כאלו,מלבד שנאה.
את הדבר הכי יקר לי בעולם,סיליה."
הוא אומר ברגש
אני רואה לאן הוא חותר ולא אוהבת את הכיוון של השיחה.
בבקשה שזה לא מה שאני חושבת
"סיליה שלי,אני אוהב אותך כלכך, אני רוצה להתעורר כל יום ולראות אותך לידי,לחבק אותך,להוקיר אותך ולאהוב אותך
אני לא יודע איך את נראית,אבל איכשהו אני יודע שאת הכי יפה בעולם, אני יודע שאני קנאי לך כלכך,שאני לא מסוגל לנשום כשאת לא לידי אז בבקשה מתוקה שלי, תנשאי לי?"
YOU ARE READING
I need to hate you
Romance''לימרוס'',ממלכות קרה שנשלטת על ידי המלך גאיוס דאמורה האכזרי. קליאונה בלוס,משרתת בארמון המלוכה של לימרוס...היא חוותה כמה רגעים קשים בחייה והמשפחה שלה נהרסה האכזריות על ידי משפחת דאמורה, היא אמורה לשנוא את המשפחה הזו ולאחל למותה,אבל איך היא יכולה,כשה...
