פרק 38

104 7 0
                                    

קליאו
אני נושקת לחייו בפעם האחרונה ומסתובבת בריצה.
אני מקיפה את האגם בריצה ומגיעה למקום שבו ישבנו קודם.
אני לוקחת מגבת ומתנגבת במהירות ומנגבת בעצבנות דמעות שנוטפות מעיניי.
"סיליה!!" אני שומעת לפתע צעקה שמקפיאה את דמי.
אני מסתובבת ורואה את מאגנוס שמתקרב אליי בצעדי ענק ועיניו יוקדות אש.
אני נתקפת פחד לרגע אבל מיד נרגעת,הוא לא יפגע בי,זה מאגנוס.
"מה את חושבת שאת עושה?!?" הוא צועק כשהוא נעמד מולי.
עיניו הבהירות מתכהות והופכות שחורות,וזה דבר שראיתי רק כשהוא נכח בהוצאת להורג.
תמיד הבטתי מהצד,וברגעים האלו,לא ידעתי להבדיל בינו לבין אביו,הוא הפך להיות מפלצת כמו אביו,שנהנה מהמחזה של אדם בעל משפחה נהרג מול עיניהם.
וכעת,הוא מביט בי באותו מבט.
"מה אני עושה?" אני שואלת במעט חשש,נוהגת איתו בזהירות.
"את משחקת בי!למה את חושבת שיש לך את הזכות לעשות את זה?!"הוא מתקרב אליי ואני צועדת צעד אחורה.
הוא נעצר לרגע ואז הוא מחייך חיוך מפחיד.
"תמיד שאלתי את עצמי מתי יגיע הרגע שתפחדי ממני"
"אני לא מפחדת ממך" קולי רועד ומסגיר את האמת...שאני מאוד חוששת ממנו כרגע.
"הו..את בהחלט כן" גבתו מתרוממת בשעשוע ואני מרגישה שאני לא מכירה אותו.
"מאגנוס...אני לא מבינה מה קרה לך,למה אתה חושב שאני משחקת בך?"
"את שיחקת בי,נהנית איתי,מהמותרות שבחיים שלי,וכשנהיה לך לא נוח ברחת,כמו פחדנית"
המילים שלו יורות בי חיצים,זה לא נכון,אני מעולם לא התייחסתי לדברים האלו,הוא היחיד שמעניין אותי.
"זה לא נכון"הדמעות זולגות וכעת גשם קל מתחיל לרדת ומתמזג עם הדמעות שעל פניי.
מאגנוס ניגש אליי ומנגבת את הדמעות מפניי.
אצבעותיו נוגעות בחוט שסביב שיערי.
"מספיק עם הדמעות,זה לא עובד עליי" הוא אומר לי וקולו נשמע חסר רגש,והוא נשמע אפילו משועשע מהדמעות שלי.
אני מנסה להתרחק אבל הוא תופס את פניי ומכאיב לי.
"מאגנוס...אני לא מבינה מה קרה,מה עובר עליך"
"את עוברת עליי!!" הוא צורח עליי ואני מייבבת בבהלה.
הוא מהדק את אחיזתו בפניי והכאב מתגבר.
"מאגנוס..." אני מתחננת.
אבל אני מבינה שאין לי עם מי לדבר,הוא בעולם אחר.
"את משגעת אותי,את משתלטת לי על הראש,ואז את עוזבת אותי,מי נתן לך את הזכות הזאת?!אני נסיך הדם! אני יכול להרוג אותך אם  ישעמם לי ולא יהיה לי מה לעשות!"הוא צורח עליי את המילים שדוקרות את ליבי.
"בבקשה תפסיק" כל שנותר לי הוא להתחנן.
אצבעו נוגעת בקשר שסביב ראשי ואני מבינה מה מעשיו.
אם עכשיו הוא יגלה מי אני,אני בטוחה שהכעס ישתלט עליו והוא עלול לפגוע בי.
"לא"אני מתרחקת במהירות וידי אוחזת בשלו ועוצרת אותו.
"את תורידי את המסכה הזאת,עכשיו" הוא לא שואל,אלא מצווה.
ולפי המבט בעיניו אני מבינה,שהוא לא יוותר עד שלא אחשוף את פני....

•••••
פרק קצר....סוג של בונוס??

I need to hate youWhere stories live. Discover now