מאגנוס
לרגע אני בטוח שאני מדמיין את קליאו אומרת את שמה הטהור של אהובתי.
אני משחרר את אחיזתי בקליאו ומסתובב,פוגש את מבטה המרוכז של סיליה בי.
עיניה עוטות מסכת זהב,למה היא ממשיכה להתעקש להתחבא ממני?
אני ניגש באיטיות אליה,ומלטף את פניה העדינות.
האם עיניי מרמות אותי?
זאת...סיליה שלי?
"את כאן.." אני לוחש יותר לעצמי
"אני כאן"היא לוחשת וקולה צרוד יותר משזכרתי,כנראה מהתרגשות.
מבלי לחשוב פעמיים אני רוכן ונושק לשפתיה העדינות.
היא אינה מחזירה לי נשיקה,אלא דוחפת אותי ממנה.
אני לא מספיק לשאול כשאני שומע את קול מהסס מאוחריי
"סיליה..?" קליאו שואלת כלא מאמינה.
סיליה מביטה בקליאו ולא אומרת מילה,הם מביטות אחת בשנייה כאילו מכירות.
"מה את עושה כאן?" תיאון הוא זה ששובר את השתיקה הצורמת בין השתיים.
תיאון מביט בסיליה בחוסר סבלנות,דבר שמעלה את כעסי כלפיו,לא מגיע לסיליה גבר כזה,ואם כמה שאני שומר לו טינה על שהכאיב לה כך,אני שמח שהוא עזב אותה.
"הלב שלי לא נתן לי שקט על שעזבתי ככה מבלי להסביר" היא אומרת ואני נאנח,כמה טוב יש בה.
"טוב,את כאן,תסבירי." הוא מאיץ בה ואני רואה עליה שהיא מרגישה לא בנוח בסביבתו.
"עזוב אותה בשקט!" אני נעמד לידה ונותן לה תמיכה בלתי נראית.
תיאון נראה כאילו הוא מוכן להסתער עליי אך קליאו ממהרת לעמוד מולו.
היא מסמנת לו משהו בעיניה ונראה שהוא נרגע.
היא נעמדת לידו ומשחילה את ידה בשלו.
"עכשיו,אני אחזור על מה שאמרתי מאגנוס,עזוב אותי בשקט,תן לי לחיות את החיים שלי"היא אומרת ולא נותנת לי הזדמנות לענות,איתה יוצאים גם תיאון וכל חבורת השיכורים.
משאירים אותי עם סיליה.
"אז,חזרת בשבילי?"אני פונה אל סיליה ומתקרב אליה.
היא מהססת קצת ואני רואה את חוסר הנוחות שלה.
"חזרתי כי הבנתי שזה לא היה בסדר לעזוב מבלי להודיע לך"
"מזל,המחשבות על שעזבתי מבלי שאתנצל בפנייך ייסרו אותי"אני רוכן לנשק את לחיה והיא מתרחקת.
"הכאבת לי,מאגנוס,אני לא חושבת שאוכל לסלוח לך על זה אי פעם" היא מניחה יד על ליבה ומעסה את חזה בכאב.
"אין לי מילים לתאר את החרטה שאני מרגיש,אני אעשה הכל כדי לזכות בסליחתך,אהובתי"
"אל תקרא לי כך" היא מנופפת בידה
"אך זאת האמת,סיליה,אני אוהב אותך"
נראה שמילותיי לא מזיזות לה.
"הכית את..אותי,זה לא מפגן אהבה מצוי"
"אני..."אני מתחיל בהתרפסותי אך נעצר.
"סיליה,יש לי הרבה דברים לאמר לך,אך לא כאן,מה את אומרת על ארוחת ערב,שבו נדבר על הכל?"
"אני לא חושבת ש..-"
"ערב אחד, בבקשה,תני לי הזדמנות אחת ,ואם גם אחרי הערב לא תרצי,אעזוב אותך לנפשך"
נראה שהיא חושבת על זה ולבסוך היא מהנהנת וליבי מתמלא תקווה.
היא תסלח לי.
"הערב,בואי לחדרי."
היא מהנהנת באיטיות ויוצאת.
ואני מחייך לעצמי כמו משוגע,אבל לא אכפת לי,ניצחתי במערכה הזאת.
קליאו
"את מוכנה להסביר לי מה עבר על הראש המעוות שלך כהחלטת להיכנס בתור סיליה?!"אני צורחת על איזי.
כן,איזי החליטה שוב להתחפש לסיליה,כלומר אליי,כלומר לסיליה.
"אני מצטערת קליאו אבל לא הייתה לי ברירה"
"לא הייתה לך ברירה?!ובכן, בואי ותאירי את עיניי למה חשבת שסיליה זה הפתרון היחיד?"
"אני ראיתי את מאגנוס יוצא מהארמון כועס מתמיד והחלטתו לעקוב אחריו,ידעתי שזה קשור לסיליה.
ראיתי שהוא הגיע לבר ועשר דקות אחרי נכנסת לשם,ידעתי שמשהו לא טוב הולך לקרות וגם ידעתי שסיליה היא נקודת התורפה שלו,אז רצתי לארמון ושמתי את הפאה ורצתי בחזרה לכאן"
"איזי,את מבינה מה זה אומר?!"אני נאנחת בתסכול וידו של תיאון על כתפי לא מקלה עלי
"זה אומר שסיליה חזרה לתמונה,והיא-כלומר אני-חייבת הסבר למאגנוס למה היא נעלמה."
"אני מצטערת,רק רציתי לעזור"איזי משפילה את מבטה ואני נאנחת
"אני מצטערת, איזי,לא התכוונתי להתפרץ עלייך ככה,אבל מה נעשה עכשיו?"
"פשוט,תיפרדי ממנו בארוחת ערב היום"
"ארוחת ערב?!"תיאון מתפרץ לשיחה.
"כן,הבטחתי לו ארוחת ערב שבו הוא יסביר את ההתנהגות שלו באותו ערב"
אני נזכרת בערב המקולל פצעיי עדיין לא החלימו לגמרי ואלו שכן השאירו צלקת מכוערת על עורי.
"אין מצב,את לא יוצאת לארוחת ערב איתו"
"אבל תיאון,אין לה ברירה" איזי עונה לו.
"תיאון,איזי צודקת."אני אומרת בהשלמה.
"לא,נמצא פתרון אחר,אחד כזה שלא כולל אותך ואותו באותו חדר,לבד."
"תחשוב על זה תיאון,אני אפרד ממנו הערב,לתמיד."אני מלטפת את פניו הדואגות.
"לא,קליאו,הוא אוהב אותך,אני לא מוכן לזה"
"הוא אוהב את סיליה,את הדמות שאני משחקת"
"הוא אוהב אותך הוא פשוט לא יודע שזאת את" איזי אומרת ולא ממש עוזרת למצב.
"תודה על העזרה."אני אומרת בציניות והיא מושכת בכתפיה.
"בבקשה תיאון,שנינו יודעים שזהו הפתרון היחיד"
תיאון נאנח "אוקיי"
"יאללה לעבודה"איזי אומרת ונראית מתלהבת מהעובדה שהיא עומדת לאפר אותי.
כעבור שעתיים
אני שמה את המסכה וזהו,אני מוכנה.
איזי נתנה לי שמלת קוקטייל צמודה וארוכה בצבע לילך ומסכה תואמת.
היא איפרה אותי בעדינות והתעלמה מהנהמות הלא מרוצות שיצאו מתיאון.
"יפיפייה" היא אומרת ותיאון נאלץ להסכים איתה.
"אני מקווה שזאת הפעם האחרונה"תיאון אומר ואני מסכימה איתו בליבי.
אני מביטה בחלון ורואה שבשמיים כבר צבועים בצבע אדום של שקיעה ויוצאת מהחדר.
תיאון מלווה אותי וכשאני ואני מגיעים למסדרון שבו נמצא חדרו של מאגנוס הוא נושק לשפתיי.
"אני אהיה בסביבה ואשמור עלייך,אם הוא ינסה לעשות משהו שאת לא רוצה תצעקי ואני אכנס אוקי"אני מצחקקת כשאני רואה את מבטו המודאג של תיאון
"אני אהיה בסדר,הוא לא יפגע בסיליה"
אני נפרדת ממנו בנשיקה ופונה לחדרו של מאגנוס.
אני דופקת דפיקות עדינות על דלתו העצומה ומחכה לתשובה.
"היכנסי"אני שומעת את קולו מבפנים.
אני נושמת נשימה עמוקה ודוחפת את הדלתות הכבדות.
"אהובתי.."
••••••••••
הפרק קצת צולע לא חושבים?😕
אוף אני מקווה שהפרקים יצא טוב ושאהבתם והבנתם אותו,אני מנסה להניע את הסיפור קדימה ולא למרוח אותו....
מקווה שאהבתי לילה טוב.
אוהבת❤
YOU ARE READING
I need to hate you
Romance''לימרוס'',ממלכות קרה שנשלטת על ידי המלך גאיוס דאמורה האכזרי. קליאונה בלוס,משרתת בארמון המלוכה של לימרוס...היא חוותה כמה רגעים קשים בחייה והמשפחה שלה נהרסה האכזריות על ידי משפחת דאמורה, היא אמורה לשנוא את המשפחה הזו ולאחל למותה,אבל איך היא יכולה,כשה...
