פרק 20

108 11 2
                                    

                                  מאגנוס
האם עיניי מרמות אותי?
האם זאת בלוס שהגישה משקה לסיליה וארוסה?
כן,זאת היא.
החיוך שבלוס נתנה לי לאחר שהסתובבה גרמה לדמי לרתוח.
אני שותה את המשקה הצלול שבידי ושואף נשימה עמוקה כשאני פוסע לכיוון סיליה.
כשאני מתקרב אליה מבטה נפער מבעד למסכה הורדרדה והיא נצמדת לתיאון.
מרפקה ננעץ בצד גופו של תיאון,שעסוק בלדבר עם מישהו לא מוכר.
תשומת הלב שלו מופנית כעת אל סיליה, שמבטה עדיין מכוון אליי.
הוא חוקר אחר כיוון מבטה עד שמגיע אליי,מבטו מרצין והוא נעמד מול סיליה,מגן עליה ממני.
כשאני מגיע אליהם אני קד קלות.
"נפלא לפגוש אתכם שוב,העלמה סיליה,לורד תיאון"
סיליה לא עונה לי ומבטה מוחבא בגבו של תיאון.
תיאון,לעומתה מביט בעיניי בשנאה.
"איך אתה מעז להראות את פרצופך כאן"הוא יורק אליי.
"כפי שזכור לי,זהו בן דודי שהתחתן,עוד דבר שזכור לי,הוא העובדה שאני הוא נסיך לימרוס,כך שאיני צריך לתת לך דין וחשבון על דברים שאני עושה"
"תהיה איפה שאתה רוצה,רק תתרחק ממנה"
"אתה ממש דואג לה,בהתחשב בעובדה שאתה בוגד בה"
אני רואה את עינה של סיליה מבצבצת מאחורי תיאון,היא מביטה בי בחשש,אך מבטה...הוא לא מופתע.
"בוגד..באמת?"תיאון אומר בהתגרות.
"אכן"
"וגם אם כן,מה זה עניינך?"
"אני שונא שקרנים"
"הנושא הזה לא קשור אליך"הוא מסנן בשיניים חשוקות
"אני בסך הכל דואג לסיליה,שתגלה שהיא מאורסת לשקרן"
"אז עכשיו אתה דואג לה? תאמר לי כשהכית אותה,צפית בה מדממת ועזבת אותה,גם אז דאגת לה?"
איני עונה,אין לי מה לענות.
"כמו שחשבתי"הוא עונה ומושך את סיליה שתעמוד לידו.
"אל-תתקרב-אליה."הוא מדגיש כל מילה לפני שהוא מתרחק.
אני נשאר לעמוד,צופה בהם מתרחקים
"משקה,הוד מעלתך?"אני שומע קול לידי,ורואה את בלוס מחייכת.
אני לא עונה ומתרחק ממנה.

                                    קליאו
*חמש שעות לפני*
"איזייי"אני צועקת כשאני נכנסת לחדר המשותף שלנו.מקיצה אותה מקריאת הספר שבידה.
"לעזאזל מה את רוצה ממני אישה"היא נבהלת ואני ותיאון מצחקקים.
"יש בעיה עם מאגנוס,כרגיל"
"מה עשית עכשיו"
"אני?!אם זכרוני אינו מטעה אותי,אני תקועה במצב הזה רק בגללך"
"כבר ביקשתי סליחה,עכשיו דברי"
אני מספרת לה בקצרה את הסיפור ואת הבעיה שנקלתי אליה.
"שיט...את עמוק עמוק בבוץ"היא מתיישבת במיטתה
"כן..את לא בדיוק עוזרת לי...."
"אוקיי,בואי נחשוב,את צריכה להיות באותו מקום בתור שתי נשים שונות"
"מה את אומרת.."אני מגלגלת את עיני
"שוש..המוח שלי צריך אופטימיות סביבו כשהוא חושב או שתעופי החוצה.
"כן אהובה שלי, פסימיות לא תעזור פה"תיאון אומר ומנשק את לחיי כשאני מוציאה לשון.
"החתיך צודק קליאו את צריכ..רגע,אהובה?אף פעם לא קראת לה ככה"היא מרימה גבה ומביטה בנו בחשד.
"כן..אנחנו...ביחד עכשיו"אני אומרת בבישנות.
"מה?!?איך?!למה?! לעזאזל ראיתי אתכם שלשום איך הספקתם להפוך לזוג?!"היא מוציאה עלינו שאלות.
"איזי זה לא הזמן עכשיו,אנחנו צריכים למצוא פתרון להערב!"אני מפצירה בה
"יש לי!"היא קוראת
"מה??"
"אני אהיה סיליה"
"איזי,העניים שלך חומות,השיער שלך שונה לגמרי משלי,איך תהיי סיליה??"
"יש לי פאה בלונדינית ממסיבת התחפושות של שנה שעברה,אני אשים עדשות כחולות פשוט וקל."חיוך גאה נפרש על פניה.
"אני בספק שזה יעבוד,אבל כנראה שזה הפתרון היחיד."אני נאנחת.

I need to hate youWhere stories live. Discover now