קליאו
שחור.
זה מה שאני רואה בעיניים.אני שומעת צלצולים באוזניי וכמה מילים עוברות ליד אוזני.
הם מדברים עליי.
אני מנסה לפקוח את עיניי ולא מצליחה.
אני שומעת את קולו של תיאון מעליי ונכנסת שוב לשינה עמוקה
"קליאו...קומי"אני מתעוררת כשאני שומעת את שמי
לאט לאט אני פוקחת את עיניי.
"היא קמה!איזי היא קמה!!"
אני שומעת צעקות שגורמות לצלצולים באוזניי.
"שששש די"אני אומרת בגרון חנוק.
"קליאו את שומעת אותי?"אני שומעת את קולה המוכר של איזי.
אני פוקחת את עיניי באיטיות.
"מה..מה קרה?"אני מרגישה מבולבלת.
"קליאו,איך את מרגישה?"איזי מחייכת אליי בחמימות וממששת את ראשי.
"כואב.." אני אומרת בקול צרוד.
"כן,הולך לכאוב לך בימים הקרובים הראש.את תצטרכי לקחת את הכדור הזה"היא מגישה לי כדור בגודל של כדור טניס,בקטנה...
"איזי...מה קרה לי?"אני שואלת שוב ורואה שהיא מנסה להתחמק
"תנוחי קליאו,הראש שלך ספג מכה קשה"
"איזי"אני אומרת באזהרה
"מאגנוס..."זה המילה היחידה שיוצרת מפיה,המילה היחידה שאני צריכה כדי להיזכר.
הוא הכה אותי.
דמעות חמות יורדות על לחיי כשאני נזכרת במכות האכזריות וגופי מזדעזע.
"אוי מתוקה"אני שומעת פתאום את תיאון מדבר.הוא ניגש אליי ומחבק אותי
"אני כל-כך מצטער"הוא מביט בי ברחמים.
אני מעבירה מבט בגופי ורואה חבורות סגולות כחולות מעטרות אותה.
דמעותיי ממשיכות לזלוג ואני בוכה בשקט לתוך תיאון.
כל גופי כואב אבל שום דבר לא משתווה לכאב שבליבי.אני מרוסקת,שבורה.אני מרגישה שלא נשאר בי שום כח.
"מתוקה שלי,בבקשה אל תישקעי."תיאון לוחש לאוזני.
"אל תשברי מתוקה,תעופי,תחזרי להיות קליאו שלי" אני בוהה באויר,מבטי אטום.
אני מרימה את ראשי ומביטה בתיאון כאילו הוא זר ואני רואה אותו נרתע מעט.
"תגיד לי תיאון,איך אני יכולה לעוף כשהכנפיים שלי שבורות?"הוא שותק.
"אני רוצה להיות לבד"אני דורשת בשקט ואיזי ותיאון יוצאים מהחדר במבטים מודאגים.
אני שונאת אותו,כל-כך.
מאגנוס
זכוכיות ממשיכות ליפול על הרצפה.אני לא נותן לזה להפריע לי ומטיח עוד אגרטל על הקיר.
"הוד מעלת..אהה!"אני שומע משרתת נכנסת לחדר יוצאת כשאני מטיח אגרטל על הדלת.אני לא מסוגל לראות אף אחד.
מה עשיתי?מה עשיתי?!?
הכעס שלי סימא אותי עד שהכתי את הנסיכה שלי,הילדונת שאני אוהב.
אוהב??היא ניצלה אותי! היא השתמשה בי כדי לגרום לאדיוט שלה לקנא.
אוף!!אני מרגיש את הראש שלי מתפצל לשניים.
אני שונא אותה ואוהב אותה באותו הזמן.
בשביל להפיג את המתח שאמור בי אני נכסה להתקלח.שוטף את גופי ומוציא את ההשפלה שאני מרגיש.
רדפתי אחריה כמו כלבלב מאוהב,אמרתי אמן לכל מילה שלה ומה קיבלתי בתמורה? סטירה!
דמעה קטנה מצליחה לזלוג מעיני ואני ממהר לנגב אותה,הראשונה והאחרונה שאזיל בגללה.
אני יוצא מהמקלחת בכוחות מחודשים.
כשאני יוצאת בחדרי אני מודיע למשרתת הראשונה שאני רואה שתקרא בדחיפות לקליאונה בלוס לחדרי.
אחרי עשרים דקות המשרתת חוזרת אליי ואומרת שקליאונה לא יכולה לבוא,היא בבית חולים ושהיא עברה תאונה מצערת
"זה לא מעניין אותי,שתתיצב כאן עוד שעה בדיוק"אני מרגיש את ליבי לובש שכבות של קרח.כלום לא מזיז לי.
אחרי שעה דפיקה חלושה נשמעת בדלתי
"כנסי"אני צועק אל הדלת.
היא נכנסת אל חדרי באיטיות.מעיפה מבט אל הזכוכיות השמורות שעל הרצפה ומבטה משתנה מעט.
"ה..הוד מעלתך,קראת לי?"קולה צרוד מעט וראשה חבוש.אני רואה שמבטה נעוץ ברצפה,היא מתחמקת ממבטי.
"תביטי בי" אני פוקד עליה ,היא מהססת מעט ומרימה את ראשה ונראה שהיא מסתכלת על מצחי ולא על עיניי.
"מה קרה לך?"היא עומדת כפופה ונראית מובסת.כאילו שום דבר כבר לא מזיז לה.
"נפלתי" היא משקרת,זה ברור לי.אבל לא באמת אכפת לי.
"תנקי פה,בידיים חשופות"אני מצביע על חלל החדר,איפה שאלפי זכוכיות פזורות נמצאים בו.
היא מביטה בי במבט חסרת אונים,ברור שהגוף שלה דואב והיא מתחננת ללא מילים שאניח לה אך אני לא משנה את דעתי.מתעלל בה.
היא מתכופפת באיטיות,מוציאה אנחת כאב מפיה ומתחילה לאסוף את השברים.אחד אחד בידה הקטנה.
"אחח"אני שומע אותה אומרת בשקט ורואה שהיא נחתכה.לא טורח לעזור לה.
היא ממשיכה לאסוף את הזכוכיות וכשאין לה מקום בידיים היא מתרוממת כדי לזרוק את הזכוכיות.
כשהיא מתכופפת שוב היא מחליקה וגופה מוטח על הרצפה.צעקה רמה יוצאת מפיה ואני מביט בה,מחכה שתמשיך לאסוף.
"הוד מעלתך..אולי כדאי.."
"לא!"אני קוטע אותה
"תמשיכי"
היא חוזרת לאסוף את הזכוכיות ואני שומע בכי חרישי יוצא מפיה.
כואב לה,אני יודע.נחשו מה?גם לי כואב!למישהו מזיז?לא.
"קומי"אני מצווה והיא מתרוממת באיטיות.
"מה עשית לו?"אני שואל
"מה?"היא שואל הבלבול,מצחה נחרש.
"מי שעשה לך את זה,מה עשית לו??"אני מעביר מבט על גופה.
"אמרתי לך..נפלתי"
"לא את לא"אני שולל אותה.
"תגידי לי מה עשית"
"כ.. כלום"
"אני אגיד לך מה עשית,פגעת בו!"אני צורח עליה,פורק את כעסיי
"הכאבת לו!אז הוא הכאיב לך בחזרה!!"
אני תופס את ידה בכח
"מאגנוס בבקשה.."היא אומרת ומשתתקת
"איך קראת לי??!"אני לוחש בארסיות.
"ה..הוד מעלתך"
"אם עוד פעם תקראי בשמי,אחסל אותך,ברור?!"אני צורח ורוקי ניתז על פניה
"כן"היא לוחשת בפחד
"עופי"
אני מטיח אותה על הרצפה והיא קמה ויוצאת בצליעה.
לא הגיע לה,אני יודע.הבטחתי לסיליה שההשלכות למה שעשתה יהיו חמורות,וזאת רק ההתחלה,אני אגרום לסיליה להתחרט על שהכירה אותי.
•••••••••••••
תקשיבו אני חייבת לשתף אתכם במשהו...
קראתי סיפור על חטיפה (כמו כל סיפור שני בווטפד..)וזה פשוט קטל אותי.עלילה לא הגיונית בעליל ,כאילו לא שאני מחשיבה את עצמי אלילת וואטפד או משהו אבל חבר'ה,תהיו מציאותיים!
תבינו מה שיגע אותי
הוא:חוטף אותה,אונס אותה.
היא:אני שונאת אותו!
*פרק הבא*
האם אני מאוהבת בו?כן אני מאוהבת בו!
הוא:מכה אותה עד זוב דם
היא:אני שונאת אותו
*פרק הבא*
אני סולחת לו ולגמרי מאוהבת בו
כאילו מה?מהההה?!?!ה הוא עשה שגרם לך להתאהב בו לעזאזל?!? שלא לדבר שהם התחתנו ואחרי שבוע הוא הכה אותה כי היא דיברה עם האקס המאורס שלה....
תהיו הגיוניים אנשים!!!!!
לגבי הפרק..
דיליי מטורף אני יודעת.תקטלו אותי.........
אוהבת ברמותתת
בבקשה תצביעו לי ותגיבו מה דעתכם על התקדמות העלילה 🙏
לילטט
YOU ARE READING
I need to hate you
Romance''לימרוס'',ממלכות קרה שנשלטת על ידי המלך גאיוס דאמורה האכזרי. קליאונה בלוס,משרתת בארמון המלוכה של לימרוס...היא חוותה כמה רגעים קשים בחייה והמשפחה שלה נהרסה האכזריות על ידי משפחת דאמורה, היא אמורה לשנוא את המשפחה הזו ולאחל למותה,אבל איך היא יכולה,כשה...
