פרק 9

114 8 2
                                    

מאגנוס
אני מופתע כשאני רואה את סיליה כשאני פותח את דלת חדרי.
''את האמת שאני צריכה לדבר איתך'' היא אומרת ונשמעת לחוצה
''בטח כל דבר''
היא נושמת נשימה עמוקה ומתיישבת בשולחן האוכל
''אני מתחתנת''היא פשוט זורקת את זה לאוויר ואני משותק
''תסלחי לי?"
''אני מתחתנת''היא אומרת שוב
''מה זאת אומרת את מתחתנת?!"
''מתחתנת!מה לא ברור?!"היא מרימה את קול ואני מופתע
''אני מצטערת''היא אומרת כשהיא
רואה את הפרצוף שלי.
''סיליה,את רצינית איתי?"
''כן''
''איך את מתחתנת פתאום?"אני זועם,איך היא לא סיפרה לי?!?
''זה לא פתאום מאגנוס.-''
''הוד מעלתך''אני קוטע אותה והיא מופתעת.
''אוקיי..הוד מעלתך זה לא מעכשיו.אני מאורסת כבר כמה חודשים'' היא אומרת בקול רגוע.
''ולא מצאת לנכון לספר לי?!''
''לא חשבתי שזה נחוץ''הרוגע שלה מרתיח אותי,כאילו לא עשתה שום דבר רע.
''לא נחוץ?!את השלת אותי!גרמת לי להאמין שיש בינינו משהו,את פשוט ניצלת אותי!!"
''אף פעם לא היה בינינו משהו מאגנוס,ואם אני לא טועה.ראיתי אותך לפני כמה דקות מנשק מישהי.גם אז היית בטוח שיש בינינו משהו?!"היא מתגרה בי ואני רואה פגיעות בעיניה.היא ראתה אותי? איך לא שמתי לב אליה?
''תיזהרי במילותייך סיליה.אני עדיין נסיך''
היא שותקת ומנסה להרגע.
''הוא יודע שרקדת איתי בנשף?"
היא לא עונה
''תעני לי,הוא יודע שרקדת איתי בנשף?הוא יודע שבאת לחדר שלי יום אחרי והייתי איתי?"אני מנסה להתגרות בה
''מאג..הוד מעלתך..לא עשינו שום דבר שגוי.''
''באמת?ועכשיו?''אני שואל ומבטה מבולבל.היא פותחת את הפה כדי לשאול אבל אני קוטע אותה בנשיקה.היא קופאת לשנייה,אבל אז היא מתחילה להתנגד .היא מנסה להרחיק אותי ואני לא נותן לה.אני תופס את פניה בחוזקה ומנשקת את שפתיה הרכות.לבסוף היא נענית ומנשקת אותי בחזרה
היא מפסקת את שפתיה ונותנת לי גישה מלאה לפיה.לשפתיים שלה יש טעם של פירות והן כל-כך רכות ובשרניות.היא שמה  את ידיה על פניי ומלטפת את הזיפים  בני השבוע שלי ואני נושך קלות את שפתיה וכשהיא שיכורה מהנשיקה אני מרים את ידי אל פניה,מלטף את רכותה ועובר ללשיערה נוגע בחוט הסאטן של המסכה  שלה.אני אוזר אומץ ומושך בחוט,מנסה לשחרר את המסכה שלה.היא מתעוררת למציאות ומתנתק ממני.מחזיקה את המסכה עת פניה שלא תיפול,לצעי לא הצלחתי לראות את פניה.
''מה אתה עושה?"היא שואלת המומה
''תני לי לפחות לראות את האישה ששיקרה לי''אני דורש
''ביקשתי שתכבד את הבקשה שלי לא לחשוף את פניי''היא נשמעת כעוסה.איך היא מעזה לכעוס עליי.עליי!?
''את לא כיבדת אותי בזה ששיקרת לי,אז למה שאכבד אותך?"
''כמו שכבר אמרתי,לא שיקרתי כי לא היה כלום!לא עשינו שום דבר שגוי" אני מצמצם את המרחק בינינו ושפתינו במרחק נגיעה.
''לא עשינו שום דבר שגוי?"אני לוחש לשפתיה בהתגרות והיא מתעוררת מההלם שלה. פניה מזדעפות.
''הוד מעלתך,מה שעשינו עכשיו היה טעות ולא נחזור על זה לעולם.''היא אומרת בקרירות
''בטוחה?"אני שואל ולא נותן לה לענות אלא מנשק אותה שוב.היא שוב מתנגדת אבל הפעם לא נענית לנשיקה אלא מצליחה לדחוף אותי ממנה
''הוד מעלתך,אני מבקשת שתכבד אותי ואת הארוס שלי.ותשכח ממה שקרה כאן''היא דורשת ונראה שהחומה שלה מתחילה להסדק
''את מרגישה אלי משהו סיליה,אני יודע את זה''
''אני אוהבת את ארוסי הוד מעלתך''היא מדגישה את המילה 'אוהבת' ואני מרגיש...כאילו לא נוח לי בלב.משהו מציק לי.
''ובכל זאת,נישקת אותי בחזרה''
''וכמו שאמרתי,היא הייתה טעות.''
אני רואה עליה שהיא משקרת,שהיא אהבה את הנשיקה שלנו.
''אם כך לא תרצי שאנשק אותך שוב?"
''לא'' היא עונה.
''ואין לך שום רגשות אליי?" אני שואל והיא שותקת לכמה רגעים,תפסתי אותך.
''לא''היא עונה בלחישה כמעט בלתי נשמעת.
''אז למה זה כל-כך הפריע לך שנישקתי את הנערה במסדרון?"
היא לא עונה.
''תעני לי''אני מצווה אבל היא שותקת
''אני מבין''אני אומר בהחלטיות
''תצאי מהחדר שלי'' אני שואג והיא נרתעת אחורה
''מאג..''
''תשתקי!"אני רואה שדמעות קטנות מבצבצות בעיניה.
היא עדיין נטועה במקומה מההלם
''לא שמעת אותי?!"אני לוקח את הכוס מהשולחן ומנפץ על הרצפה.
''החוצה''אני מצביע על הדלת,מגרש אותה
''אני מצטערת שהכעסתי אותך הוד מעלתך''היא
אני לא עונה והיד שלי עדיין מצביעה על הדלת.
היא מבינה שאני לא מתכוון לענות לה ויוצאת מהחדר כשדמעות חומקות מעיניה,היא ניסתה להסתיר זאת אבל ראיתי,מפריע לה.
אחרי כמה שניות אני יוצא ורואה את גבה של סיליה מתרחק.
'' היי את!'' אני צועק על משרתת שעברה לידי והגניבה לי מבט מפתה.
המשרתת נעצרת לידי וגם סיליה נעמדת ומסתובבת.
אני מסתכל על סיליה במבט מרושע ומביט שוב במשרתת.היא מביטה בי במבט משתוקק,מצפה לראות מה אעשה.
אני תופס אותו ובלי התראה מוקדמת מנשק אותה בפראות.
זה לא מתקרב בכלל לנשיקה שהייתה לי עם סיליה,אבל זה בסדר.
אני שומע השתנקות ומתנתק מנשיקה
אני מסיט את מבטי מהמשרתת ורואה את סיליה מנגבת כמה דמעות ורצה,הרחק ממני.
אני מחייך לעצמי ברשעות מוסתרת.
''הוד מעלתך..לא ידעתי שאתה מעוניין..''המשרתת המופקרת מלטפת את זרועי ונושכת את שפתיה
''עופי לי מהפנים ואל תדברי על מה שקרה כאן לעולם'' אני מעיף אותה ממני וחוזר לחדרי...
היא מאורסת..אני לא מאמין שהיא מאורסת...שקרנית!!
אני נכנס להתקלח ...שוטף ממני את היום הזה.

***************
הלווווו סוף סוף חופש ונגמרו הבגרויות איזה כיף😍😍ל א לשכוח להגיב ולהצביע וכמובן לעקוב אחריי.אני עוקבת חזרה......אוהבת מלאאאאאאא❤❤
(עשיתי כמה הוספות לפרק...אז לקרוא שוב.....)

I need to hate youWhere stories live. Discover now