i love that way

פרק 13/נקודת מבט ליאו

נקודת מבט ליאו:
הייתי בפגישות כמו כל יום ברגיל
עד שקיבלתי הודעה מהשומר הסמוי של אליאנה שהיא בדיוק רבה עם עומרי
שלחתי לה הודעה מטרידה כרגיל בגלל שעומרי הוא עובד די קרוב אלי אבל אני בקושי יודע עליו דברים כי כל העבר שלו פשוט לא רשום בשום מקום וגם אני די רוצה לגלות עליו דברים בעצמי.
בנתיים גיליתי על החברה שלו אליאנה הוא היה יצא איתה בתיכון לפי מה שהבנתי ומאז שגיליתי את זה אני קורא להם הנסיכה והנסיך
אני חייב להגיד שאליאנה נראת נערה ממוצעת
לא רזה מידי ולא שמנה,שיער שחור חלק עד אחרי הכתפיים ,עיני דבש ולבוש ממוצע.
אני מקבל שוב הודעה מהשומר של אליאנה שאומר שאליאנה בדרך לתחנת המשטרה וזה נראה לא טוב
לא הייתי צריך לשלוח את ההודעה המטומטמת הזאת
חטפתי את מפתחות המכונית מהשולחן ונסעתי כמו משוגע לפני שהיא תגיע לשם
נכנסתי לתחנת המשטרה ודיברתי עם מישהו שדי קרוב אלי ואמרתי לו שאישתי נחטפה ומהר פתחו לי תיק הוא חושב שיש לי משפחה וילדים אבל הוא לא צריך לדעת את האמת
5 דקות אחרי זה אליאנה נכנסה ומהר התחלתי את ההצגה.
אז הנה את אשתי האהובה" אני אמרתי ובאתי לכיוונה וחיבקתי אותה חיבוק דובי.
"אני שמח שמצאת אותה בסוף ,אז התיק נסגר?" אמר חוקר המשטרה
"כן כן ,אני מצטער כל כך חשבתי שחטפו אותה"
אמרתי
אחזתי בה בגבה התחתון וסובבתי את ידי במותניה במטרה שנצא החוצה וזה יראה טבעי
היא נראת די בהלם ממה שקרה עכשיו אך לא נתתי לזה חשיבות
התחלתי להגביר מהירות והיא אחרי,
נכנסו ליער וכך התחילה השיחה..
"מה לעזאזל אתה חושב שאתה עושה" היא צעקה עלי
"דבר ראשון פעם אחרונה שאת צועקת עלי" אמרתי בטון מאופק
"דבר שני שאני פשוט אתן לך להסגיר אותי למשטרה? לא לא לא זה לא עובד ככה" אמרתי
"מה אתה רוצה ממני ממני, למה דווקא אני" היא אמרה בנואשות
"אל תדחפי את האף שלך לעניינים שלא שלך" אמרתי
"זה כן עניינים שהם שלי " היא אמרה
"אולי את צודקת אבל זה לא הזמן הנכון" אמרתי והתחלתי להתרחק במטה ללכת
"לפחות תגיד לי את שמך?" היא אמרה
טוב נו נגיד לה מה זה כבר משנה
"ליאו" אמרתי ונעלמתי מבין העצים.
ביזבזתי על השטות הזאת מספיק זמן הגיע הזמן לחזור לפגישות העולם התחתון זה לא קל אני יציק לה כבר בערב.
...................................................
לאחר כמה שעות של פגישות נסעתי אליה הביתה,
אני בעולם התחתון יש לי אנשים שעובדים בשבילי אם אני רק צריך פיסת מידע כמו לדעת איפה היא גרה תוך שניות אני כבר אדע.
החנתי קצת רחוק מביתה שלא יעורר חשש
וראיתי אותה יוצאת לזרוק זבל
באתי נעמדתי מאחוריה היא הסתובבה ונבהלה
וכמובן שתצרח אז כיסיתי לה את הפה עם היד
"מה את צורחת זה אני" אמרתי והוצאתי את ידי מפיה
"דבר ראשון הבהלת אותי זה אמצע הלילה דבר שני זה שזה אתה רק גורם לי לצרוח עוד יותר" היא אמרה
"אני שמח שאני מפחיד אותך" אמרתי בפרצוף משועשע ובזמן הזה היא עקפה אותי לכיוון הבית שלה.
נעמדתי באותו מקום והיא התחיל ללכת מיד הסתובבתי ואמרתי "אני הרשתי לך ללכת?" אמרתי
היא נפנפה בשיערה כהתגרות ואז שמתי לב לסימן מוזר על צווארה מיהרתי לכיוונה בהתחלה היא לא שמה לב ואז תפסתי את שני ידיה והצמידתי אותה לקיר שגבה לכיווני
"אי מה את עושה" היא אמרה וניסתה להשתחרר אך ללא הצלחה כמובן .
הזזתי את שיערה מכיוון צווארה וליטפתי את הסימן שנשאר לה שם מיד לאחר מכן הוא שחררתי אותה ואמרתי
" עכשיו את הולכת להגיד לי מי החרא שעשה לך את זה" אמרתי בפנים זועפות
היא היססה ואמרה
"זה סתם נשרפתי" וניסתה ללכת ואז תפסתי את ידה ולא שחררתי אותה
"תאמיני לי שאני מזהה סימן של סגריה שאני רואה אחת" אמרתי,
היא התפרקה.
היא שמה את ראשה על חזי ובכתה את חייה מספרת לי ולא משאירה פסיק של היסוס בדבריה
ליוויתי אותה לביתה כשהיא נשענת עלי במטרה שאני יעזור לה ללכת.
נכנסנו לביתה הכנסתי אותה מתחת לשמיכה ונשקתי למצחה ,
היא הסתכלה עלי במבט רגוע בלי שום חרטות ולחשה לי "תודה" היא עצמה את עיניה לאט לאט, והיא נרדמה.

🌼אל תדאגו יש לזה חלק 2🌼