i love that way

פרק 23/שמן קנולה?

נקודת מבט אליאנה:
התחלתי להתעורר לאט לאט, נזכרתי באירועי אתמול וראיתי שאני באותו מקום באותה תנוחה ושם דבר לא השתנה.
"איפה היאאא" שמעתי צרחה
התכווצתי מפחד ,זיהיתי את הקול זה היה הקול של מי שאיים עלי אתמול ושיקרתי לו על הקוד.
מרוב שהוא היה כל כך עצבני הוא הניף את הדלת לפתיחתה.
"את חושבת שאני מטומטם?!?? אה?" אמר וכיוון אקדח לרקתי  עצמתי את עיני מרוב פחד
"את חושבת שאת חכמה ממני? משקרת לי? חתיכת מטומטמת" אמר והמשיך להצמיד את אקדח לרקתי
יצאו לי שבילים של דמעות מעיני אך אני מחזיקה מעמד ולא פותחת אותן
"עד עכשיו הייתי נחמד אלייך עכשיו זה נגמר " אמר ביד אחת תפס את חולצתי ביד השנייה הצמיד עדיין את אקדחו לרקתי
כל כך פחדתי ,רעדתי ופשוט רציתי שליאו התפרץ לחדר אך הוא לא בא .

"תשחררו אותה מהאזיקים" צעק לעבר הדלת
ונכנסו ממנה שני הבחורים של אתמול והם התחילו לשחרר אותי ,לאחר ששיחררו אותי עזרו לי לעמוד שכבר הפסקתי להרגיש תחושה ברגליים ואחזו בידי כל בחור מכל צד.
"תאזקו אותה למכונית שלי"
הם הינהנו ויצאו מהחדר איתי בידיהם
"אנחנו כל כך מצטערים אנחנו רק ממלאים פקודות" אמרו תוך כדי שיצאו מהמבנה
"אני יודעת" אמרתי ודמעה זלגה מעיני
לאחר שאזקו אותי גם בחור המפחיד יצא מהמבנה ונכנס לצד של הנהג הוא התחיל לנסוע כמו מטורף עצמתי את עיני מרוב הפחד שהיה עלי
הוא לא דיבר כל הנסיעה מה שהפחיד אותי עוד יותר
"תפתחי עיינים" אמר לי כשהרגשתי שעצרנו
פתחתי את עיניי וראיתי את 2 הבניניים שלי ושל לין (למי שלא זוכר הן גרות אחת ליד השנייה)
הוא באמת מתכוון לשחרר אותי? סתם ככה?
"את רואה?"
"א- אני לא מבינה למה הבאת אותי לפה "
"כדי להראות לך שאני יודעת איפה כל אהובייך גרים,בפקודה אחת שלי ושני הבניינים מתפוצצים"
הרגשתי מחנק בגרון שלי
הוא פתח את הטלפון שלו והכיוון אותו אלי
זאת הייתה אמא שלי אופה במטבח מחייכת לעצמה ומזמזמת שירים
"היא לא יודעת שנחטפת למזלי אמך חושבת שאת אצל לין חברתך האהובה ובפקודה אחת שלי היא מתה"
"אתה לא תעז " אמרתי הרגשתי את העצבים עולי לי
"אוו כן אני אעז אם לא תגידי לי את הקוד"
" חתיכת חרא כמה פעמים הסברתי לך אה? כמה פעמים,אני לא יודעת את הקוד המחורבן הזה" היומיים האחרונים פשוט עלו לי וברגע הזה אם הייתי רואה את ליאו הוא היה מקבל את אותה פצצה
"הופה מישהי שתתה מיץ אומץ ,תזכרי שלי יש את הכוח ולא לך " אמר והוציא את אקדחו
"די כבר נמאס לי מהדרמות האלה ממך ,מליאו ,מעומרי מכולם"
"כבר שאמרת את זה זה אומר שאת מכירה את ליאו ויודעת מה הקוד לכספת אם את כזאת קרובה אליו,לא אכפת לי מה עובר על החיים האישים שלך תגידי לי את הקוד!" צעק עליי
" אני לא יודעת " צעקתי בחזרה
אין לי מושג מאיפה קיבלתי את האומץ
אנשים התחילו להתאסף סביביינו והוא נסע מיד שלא יעורר חשד
המכונית התריעה שאין לה דלק אז הוא נסע לתחנת הדלק הקרובה ,מרוב המהירות כשהגיע לשם עצר בחריקה,בעקבות החריקה שמעתי משהו נופל מאחור ,יצא מהמכונית ונעל את הדלתות .
איך אני אברח איך חשבתי לעצמי
והרגשתי שרגלי מתנגשות בבקבוק שמן
"מה לעזעאל" אמרתי
הסתכלתי מאחורי וראיתי שקיות קניות
זה כל כך הרבה אוכל
למזלי הבחורים לא אזקו את רגלי אז הרמתי את הבקבוק שמן בזכות הרגליים ,זה היה שמן קנולה לבישול.
ידעתי מה אני הולכת לעשות
דפקתי עם המרפק על דלת החלון והאיש ביטל את הנעילה ופתח את דלת המכונית שלי
העמדתי פנים שגם רגלי קשורות שלא יחשוד בכלום
"מה" אמר בחוסר סבלנות
"אני ממש צמאה אתה יכול לקנות לי מים בבקשה לא שתיתי יומיים" וסימנתי עם הראש לכיוון המכולת מאחור
"בסדר " אמר ועמד לסגור את הדלת
ידעתי שאנחנו במקום הומה אדם אז הוא לא יכל לעשות כלום
"רגעעע" אמרתי
"מה את רוצה" אמר בטון מאופק
"בבקשה תשאיר את הדלת פתוחה אין לי אוויר ואני מימילא קשורה "
ראיתי שהוא חשב על זה קצת והתלבט
"בסדר ותזהרי לעשות משהו ורק ליתר ביטחון " אמר ושם לי סלוטייפ על הפה שלא אצרח והלך לקנות לי את המים.
זה הזמן שלי
הרמתי את הבקבוק שמן ברגלי ופתחת את זה איכשהוא גם עם רגלי
באותו רגע הודיתי לאימי שאימנה אותי להיות גמישה התחלתי לשפוך שמן על כולי כי לא יכולתי לכוון טוב
כאב לי על האוטו שלו ואז נזכרתי שלא אכפת לי
"כןכןכן" אמרתי כשלאט לאט ידי יצאו
לפני שיצאתי לקחתי את הבקבוק השמן הריק
והתחלתי לרוץ כי החיים שלי באמת תלויים בזה.