i love that way

פרק 27/אחוזה שהיא רק שלנו

נקודת מבט אליאנה:
"אמא ,איתי המובילים פה" קראתי להם כשראיתי אותם חונים מול הבניין
למרות שליאו אמר שאנחנו לא עוברים לצמיתות ארזנו את כל הבית כולל כלי מטבח, רהיטים שיכולנו לפרק ,את כל הבגדים שלנו ,מכונות כביסה ,ארזנו הכל .
אמרנו למובילים להתחיל לקחת את הדברים הכבדים כמו המכונות כביסה והשולחנות המתקפלים
"מה הולך כאן" ליאו נכנס מהדלת
"למה ארזתם את הרהיטים ,תניחו את המכונת כביסה תתחילו עם הארגזים" ליאו פנה למובילים
"מה ,למה ?" אמרתי והתקרבתי אליו
"אתם לא צריכים לקחת מוצרי חשמל או רהיטים ,הבית כבר מרוהט ויש לכם את כל מה שאתם צריכים מהמוצרי חשמל"
"טוב.... ,אנחנו נחזור לפה בסופו של דבר אז עדיף שנשאיר את זה פה"
ליאו לא הגיב אך לא יחסתי לזה חשיבות
"הלכתי לעזור למובילים " איתי אמר ותפס ארגז
ליאו בא להגיב ,כנראה להגיד לו שלא צריך והם יעשו את כל העבודה אך תפסתי את ידו והתקרבתי לאוזנו
"זה אח שלי ואני מכירה אותו הוא לא יוותר "
ליאו הנהן
"טוב יאלה בואו אני אקח אתכם לבית החדש "
ליאו אמר
"עכשיו? מי ישגיח על המובילים?" אמא שלי אמרה
"הם אנשים אמינים הם עובדים איתי את יכולה לסמוך עליהם" אימי הנהנה ,אני רואה שהיא סומכת על ליאו.
אימי וליאו יצאו מהדלת ואני העברתי מבט אחרון על הדירה
כאן עשיתי את צעדי הראשונים,בסלון היה את הצחוקים עם איתי על הספה ,במטבח שצחקנו על אמא שהיא כל היום אופה ואפילו הארוחות הנורמליות שהיו עם אבא שלי בפינת אוכל .
כעסתי על ליאו כרגע אם לא הייתי מכירה אותו ולא הוא אותי היינו נשארים בבית הזה .
אבל ליאו הגן עלי מכל כך הרבה דברים ,ממשברים ,נתן לי תחושת ביטחון ותחושת פרפרים .
כן אני מודה התאהבתי בליאו ,מותר לי לא?
אני מקווה שעומרי לא חשב שאני אשאר בתקווה שהוא יחזור לנצח.
אני לא יודעת מה המצב ביני ובין ליאו מבחינה רומנטית אבל אני חושבת שהוא מרגיש כמוני .
"ילדתי" אימי נכנסה לתוך הדירה
"א סליחה אמא רק רציתי לראות את הבית בפעם האחרונה"
אימי נתנה לי מכה קטנה במרפק
"זה לא פעם אחרונה ,אנחנו עוד נחזור לפה ,אחרי שהמצב ירגע" אימי אמרה ושילבה את ידי בידה ויצאנו מהבית .
היה לי הרגשה שאנחנו לא נחזור לפה .
ירדנו לעבר המכונית של ליאו.
איתי כבר היה בתוך המכונית במושב האחורי
אמרתי לאימי שתכנס למושב שליד הנהג יהיה לה יותר נוח ,לבסוף היא נכנעה ונכנסה ואני הייתי במושב האחורי עם איתי.
"כולם מוכנים?" ליאו אמר
"כן" עניתי
נסענו במשך שעה וחצי אבל היה ממש כיף ברגע
שמנו שירים במכונית אני ואיתי החלפנו מבטים וישר אני ואיתי צרחנו אותם
ליאו הסתכל עלינו במבט משועשע כאילו הוא לא הבין לאיזה משפחה הוא נתפס
אימי הסתכלה עלינו גם במבט משועשע כי היא רגילה כבר
"הלו איפה אתה תה פה?" אני ואיתי אמרנו
"פה לא פה לא פה פה" ליאו ואמא שלי אמרו
אני ואיתי צחקנו כמו משוגעים
"איזה אחים פסיכים" ליאו ענה
"עוד לא ראית כלום" אימי ענתה
לאחר הנסיעה הכיפית הזאת הגענו לאחוזה לא ענקית כמו שליאו הביא אותי פעם אבל גדולה מספיק כדי לאחסן פה בית ספר
"זה הבית הזמני שלכם" ליאו אמר וזרק לאימי את המפתחות
"המטבח גם גדול?" אימי אמרה לליאו
"ענק יש שם 6 תנורים,60 קילו קמח וחומרי אפייה רק בשבילך"
אימי פערה עיינים בליאו נישקה אותו בכל לחי
"יאיייי" אימי רצה לכיווון פתח הבית ואיתי אחריה כדי להרגיע אותה שלא תעשה בלגנים
"היא כמו ילדה קטנה" ליאו אמר
"מאז הוא מתמיד היא כזאת" עניתי
ליאו התקרב אליי והרים לי קצת את החולצה
" מה מה אתה עושה סוטהה" צעקתי בגימגום עליו
"תרגעי אני רק רואה משהו " ליאו אמר
סמכתי עליו ותפסתי בשרווליו מהלחץ ועצמתי את עיני
"אני אחסל אותם " פתחתי את עיני וראיתי את ליאו מסתכל על הצלקת מהסכין
"ליאו זה בסדר העיקר שאתה פה איתי " אמרתי וחיבקתי אותו
"אני תמיד אהיה איתך" אמר והתנתק מהחיבוק ורכן עם ראשו לעברי וצימצם את המרחק בין שפתינו אך חיכה
הוא חיכה לאישור ממני
הנהנתי והוא נישק אותי
נשיקה קלה מדהימה שהקפיצה את כל הפרפרים בליבי
"אני אוהבת אותך" אמרתי ושילבתי את ידו בשלי
"אני יותר נסיכה" אמר והתקדמנו לבית החדש שלנו.

אל תדאגו ,תזכרו שתמיד יש שקט לפני הסערה📚