פרק 22/המאפיה הטורקית?

156 8 1
                                    

נקודת מבט ליאו:
הורדתי את אליאנה בבית ספר והתחלתי לנסוע לכיוון המשרדים העבודה אף פעם לא נגמרת.
הגעתי למבנה,עליתי לקומת המשרדים ונכנסתי למשרד שלי.
התעסקתי בניירת כמה שעות אחדות עד שלפתע שמעתי דפיקה בדלת ,
"כן?" אמרתי
עומרי צץ מפתח הדלת
"בוס אנחנו צריכים לכנס ישיבה עכשיו"
עומרי אמר לחוץ
"למה מה כל כך דחוף?" אמרתי תוך כדי שאני קם מהכיסא
"אתה זוכר את המאפייה הטורקית ?"
"כן אלו שרצו לעשות איתנו שותפות וסירבנו"
המאפיה השאת כל כך חלשים אין שום סיכוי שהיינו עושים איתם שותפות
"כן ואז הם פיתחו שנאה נגדנו"
"לאן אתה חותר ,תגיע ישר ולעניין" אמרתי חסר סבלנות
"הגיע אליינו מידע מהמרגל ששמנו שמה שהם תכננו מבצע שבזכותו יוכלו לסחוט אותך" עומרי אמר
התחלתי לחשוב מה הם כבר יוכלו לעשות עם כל הכוח הקטן שלהם ואז
עומרי קטע את מחשובתיי ואמר
"אז חשבתי על זה והחלטתי לנסות משהו,
הלכתי ובדקתי אם אליאנה הגיעה לשיעורים היום ו" אמר והסתכל עלי
"נו תדבר כבר" אמרתי כבר חצי לחוץ
"היא לא הופיעה בשיעור אחד"
"לעזאזל " אמרתי ודפקתי את אגרופי בקיר שכנראה ישאיר סימן
אך לא אכפת לי
"תכנס את הישיבה אני בא" אמרתי
עומרי יצא מהחדר לכנס את הישיבה
ואני הייתי בדרך לחדר הישיבות
לאחר שהגעתי הגיעו כל שאר העובדים
"עומרי תנהל את הפגישה" אמרתי כבר פקע עצבים
הוא יודע יותר טוב ממני את המצב הוא יתנהל את זה יותר טוב ממני שאני בעצבים
עומרי נראה בהלם
כן זה אחריות גדולה ,אם הוא יעשה טעות אחת הכל עליו
" אוקיי ,ככל הנראה אליאנה אשוח נחטפה על ידי המאפיה הטורקית ,
אנחנו צריכים לאתר אותה ומיד" אמר ודפק את אגרופו על השולחן
"אתם תאתרו אותה גם אם זה יעלה בחיים שלכם,עכשיו עופו מפה לעבודה " אמר בצעקה
כל שאר העובדים נרתעו ויצאו מהחדר
אני יכול לומר שגם אני הורתעתי קצת
בחיים לא ראיתי אותו עצבני כזה
כעסתי כמוהו
"א- אני מצטער נתתי לכעס להשתלט עליי, אני-"
קטעתי אותו
"זה בסדר אני מבין אותך שנינו דואגים לה ,עכשיו צא וכל עדכון קטן אתה מעדכן אותי"
אמרתי
הוא יצא מהחדר ואני יצאתי מהמבנה כולי עצבים ודאגה
מה עושים לה עכשיו?
היא בסדר?
היא בוכה?
היא מפחדת ?
מה איתה ?
אני מריץ את מחשבותי מהר כמו שאני נוסע ,
כשאני אמצא את המאפיה הטורקית הם כל כך מתים.

i love that wayWhere stories live. Discover now