"אולי לא תאהבי לשמוע את זה אבל זה לגבי אבא שלך"
כמעט נחנקתי מהעוגיה
"אבא שלי?!??"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"כן אבא שלך" אמר
ידעתי שלא הייתי צריכה לספר לו
מה הוא כבר יכול להגיד עליו שיותר גרוע ממה שאני יודעת
"טוב אז קחי נשימה עמוקה אני מתחיל" אמר
פה כבר התחלתי להילחץ וליאו שם לב לזה ושם את ידי על שלו
"טוב אז מסתבר שאבא שלך הוא חלק מארגון מאפיה של האויב שלנו.יש לו מלא הגנה וחוזק
אם משווים אותו למאפיה שלנו זה כמעט מגיע לרמה שלנו.
לפני שאביך נכנס למאפיה, היית בת שלוש והוא היה בהימורים קשים. בא יום שהימר נגד ראש אירגון המאפיית האוייב ,הימר והימר עד שכבר הימר עלייך,שתתחתני עם הבן שלו, שתהפכי ל18.
אבא שלך הפסיד לו ועכשיו בעקבות זה, נוצר קשר בניהם. הוא הכריח אותו לעבוד בשבילו, כעובד רגיל." אמר והסתכל עלי. כנראה, חיכה לתגובה שלי.
הייתי עם פה פתוח.
"מה?" לזה הכי לא ציפיתי. מאיפה זה בא עכשיו? מאפיה, באמת?
"מי הוא חושב שהוא שיהמר עלי? מה עבר לו בראש בכלל?? " אמרתי זועמת.
"עוד כמה זמן את 18?" הוא שאל ואני התחלתי לאבד את זה, הם יהרגו אותי מבלי למצמץ. אני לא בשוק שהוא עשה דבר כזה, מתאים לו.
"חודש, אבל מה זה כבר משנה הלך עלי " אמרתי ושמתי את ידי על פני.
"בתכלס, אם לא היה לך אותי היית מתה כבר לפני שהיית אומרת לא,עכשיו נוכל להתמודד איתו, אנחנו. " אמר והזיז אחת מכפות ידי מפני.
"עכשיו מלחמת מאפיות בגללי?" שיט שיט שיט
"זה בסדר, בכללי תכננו לחסל אותם בכל מקרה. פשוט חיכינו לזמן המתאים."
אמר לי באדישות .
הכל בגלל האבא הדפוק שלי.
קמתי מכיסאות האי ובאותה שניה ליאו אמר
"את יכולה לשבור מה שאת רוצה, אם את בעצבים"
"בטוח?" שאלתי
נו לא נעים
"כן ,ככה אני עושה כשיש בעיות בעבודה או בכללי מתעצבן" אמר ישירות
ראיתי אגרטל, לקחתי אותו בידי ושברתי אותו על הרצפה.
ראיתי פטיש ודפקתי בו את הטלוויזיה.
ראיתי מחשב נייד וריסקתי אותו לרצפה ועוד כמה חפצים שבירים שראיתי. אני כועסת עליו כל כך אני לא בשוק ממנו אבל עדיין, הוא אשכרה הימר עליי? כאילו אחי, אני הבת שלך מה נסגר?.
רק לאחר שזרקתי את כוסות הזכוכית שהיו באי. התפרקתי. עמדתי ליפול וליאו לא נתן לזה לקרות, הוא החזיק אותי ולקח אותי בתנוחת כלה לתוך המרפסת שהייתה בה מיטה יפיפיה. הניח אותי שם, כיסה אותי, נתן לי נשיקה במצח והשאיר אותי שם לנוח. לאט לאט,
עפעפי נסגרו ונרדמתי לשינה עמוקה.
YOU ARE READING
i love that way
Romansa"את חושבת שאני מטומטם?!?? אה?" אמר וכיוון אקדח לרקתי עצמתי את עיני מרוב פחד "את חושבת שאת חכמה ממני? משקרת לי? חתיכת מטומטמת" אמר והמשיך להצמיד את אקדח לרקתי יצאו לי שבילים של דמעות מעיני אך אני מחזיקה מעמד ולא פותחת אותן "עד עכשיו הייתי נחמד אלייך...
