i love that way

פרק 16/שותפה לחיים

"ליאו תספר לי כבר " אני אומרת לו
"נגיע למשרד ואז" התהלכנו בקומה
זה -דה זה וו ,אולי אני יכולה לעצור את זה?
"ליאו יש לי הרגשה לא טובה בקשר לזה"
"על מה את מדבר-" הוא נעצר על ידי האזעקה ומיד אחר כך יריות נשמעו
ראיתי את חיי חולפים נגד עייני
והנה כדור שוגר לכיווני והתחמקתי ממנו
מי שעמד מאחורי האקדח היה איש גבוה בעל חליפה שחורה לבנה נראה מהודר
"אז את מי את בוחרת "הוא שאל ו2 אנשים שהיו לצידו כיוונו את האקדחים,אחד לעומרי והשני לליאו
יש לך 10 שניות אם לא אני יורה בשניהם
"10" התחיל בספירה
"לא אל תגרום לי לבחור" התחננתי בפניו
",9,8,7,6,5,4,3,2" ספר מהר יותר
"יש לך שניה אחרונה"
"א" גימגמתי
"תירו בשניהם"
"אני בוחרת בליאו" צרחתי
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
"עומריייי" צרחתי שקמתי משנתי
" אליאנה מה קרהה?" איתי התפרץ לחדרי
זאת לא הפעם הראשונה שהיה לי חלומות על עומרי הוא מודע לזה
אבל זה היה חלום אחר
"עוד סיוט.."
"אוי אליאנה " אמר ,התקרב אלי וליטף את גבי
" אני אשמח לכוס מים" אמרתי
" אין בעיה כבר מגיע" אמר והלך
מה אני סתומה
למה בחרתי בליאו ולא בעומרי?
איתי חזר עם כוס מים בידו עם פרצוף מודאג בפניו,
לקחתי מידו את הכוס ושתיתי אותה בלגימה אחת
"אני בסדר תודה " אמרתי לאיתי
"יופי כי אני צריך ללכת" הוא אמר וקם
" אם את צריכה משהו תתקשרי" הוא אמר
איתי לא יוצא הרבה עם חברים לרוב משחק איתם עם משחקי המחשב שלו
אבל בזמן האחרון הוא יוצא מלא
החלטתי לקחת יום חופש מהלימודים
והקלדתי ללין שתבריז איתי ושתבוא אלי
היא רשמה שהיא לא כל כך מרגישה טוב אז היא תשאר בבית
רשמתי לה שתרגיש טוב
והחלטתי שאני יפתיע אותה בעוגה ובלונים של תרגישי טוב
אני ולין התרחקנו לאחרונה או שעשיתי לה משהו או שעובר עליה משהו.
החלטתי שאין כמו ערב אחיות כדי לפתור את זה
הכנתי לה עוגה (כשיש אמא שאופה כל היום זה בא בטבעי שלך) והלכתי לקנות לה בלוני הליום עם הכיתוב "תרגישי טוב" .
והלכתי לכיוון לין .
בבית של לין הדבר הכי בלתי נסבל שאין מעלית והיא גרה קומה חמישית
עליתי ועליתי ונחשו מה? עליתי
ובדיוק כשהגעתי לדירה שלה הדלת הייתה חצי פתוחה פתחתי אותה בלי היסוס ונשארתי בלי מילים
הבית שלה הפוך כיאילו עברה עליו רעידת אדמה
רהיטים שבורים ,דם על הקירות.
הייתי בשוק
ראיתי דמות בפינה שברכיה צמודות לבטניה ובוכה
"לין" באתי לכיוונה
" לכי מפה לכי אני לא רוצה לראות אף אחד" היא אמרה
הנחתי את הבלונים והעוגה בצד חיבקתי אותה מהצד וליטפתי את גבה.
עזרתי לה לקום שטפתי לה את הפנים וישבנו בסלון על הספה שנקרעה ונצבע טיפה מדם.
" אז מה קרה כאן?" החלטתי לשאול ובחנתי את הסביבה
היא השפילה ראש והתעסקה עם ידיה
"את יודעת שאת יכולה לספר לי" אמרתי
היא הסתכלה עלי בעיניים מלאות בדמעות
"ההורים שלי פשוט סתומים,הפוכים על כל הראש" והנה הכעס יוצא עלי
"הם מחליטים בלילות ללכת להמר מאבדים מלא כסף לוקחים מהמאפיה וחושבים שהחוב יעלם מעצמו,
לא כאילו באמת תהיו יותר מטומטמים
ואז הם פשוט לקחו מזוודות והלכו מפה ושלחו את אנשי המאפיה לבוא לקחת את החוב
לא הבנתי מי הם בהתחלה ואז שהבנתי לא היה לי מה להביא להם אז הם שברו רהיטים וירו כל עבר והדם הזה שאת רואה זה שניסיתי לדקור מישהו משם בלב וזה יצא על היד,
הם העיפו אותי לרצפה באכזריות והמשיכו להרוס את הבית,
נתנו לי שבוע להחזיר 20,000 שקל אליאנה
עשרים אלףף ,
נו אז איך החיים שלך עד עכשיו כי אני בטוחה שהם יותר טובים משלי" היא אמרה והרכינה את הראש שוב.
וחשבתי שהחיים שלי מסובכים...
"נעבור את זה ביחד ,תמיד היינו ביחד וגם את זה נעבור ביחד" אמרתי לה והחזקתי את ידה והיא חיזקה את האחיזה.