i love that way

פרק 2/עומרי?!?

״אני הכנתי את הצמיד הזה" מלמלתי לעצמי בדרך הביתה, לין שגרה לידי הלכה איתי באותה דרך וזה לא הפעם הראשונה שהיא שומעת את המילמולים האלו.
"אולי תעזבי את זה כבר כולה שליח שלבש צמיד שדומה בטח לזה" אמרה לי לין במבט מיואש.
אבל לא, לא יכולתי
הרגשתי שאני הכנתי אותו,שהכרתי את את הצמיד״
נפרדתי מלין והלכתי לבית שלי .
כשאני נכנסת אני רואה את אמא שלי במטבח אופה,היא כל הזמן אופה אבל בקושי מבשלת ,
ואת איתי משחק את משחקים המפגרים שלו במחשב,מה הוא מוצא בזה.
נכנסתי וצעקתי "אני בבית" ,זה מנהג אצלנו מתי שמישהו עוזב או בא מכריזים את זה,
זה אחת מהאמונות טפלות של אמא שלי.
"מה יש לאכול?" שאלתי בתקווה לאוכל ולא לעוגה שוב
"אויש עכשיו הזכרת לי ,שכחתי להכין..." אמרה במבט שקצת מתבייש
הוצאתי אנחה "לא נורא אבל אפשר להזמין לפחות משהו?" אמרתי במבט טיפה מאוכזב
"בטח" אמא שלי אומרת כי היא מרגישה נורא עם עצמה
נתתי לה נשיקה והלכתי להתיעץ עם איתי מה הוא רוצה לאכול.
"תזמיני עוד פיצה הבאת לנו היום פיצה קרה" הוא אומר לי מבלי להסתכל עלי ,אני שונאת שהוא שקוע במשחקים ככה.
התייאשתי ובאתי להזמין פיצה מאתר אחר אבל משהו עצר אותי,חלק ממני רצה לגלות מי השליח הזה
"אבל מה הסיכויים שהוא יבוא" מלמלתי לעצמי
"מה אמרת ?" אומר לי איתי שהוא מזיז אחת מהאוזניות שלו הצידה במבט מוסח .
"כלום סתם דיברתי לעצמי" אמרתי והסתלקתי מהחדר שלו,
הזמנתי את הפיצה ונשאר רק לחכות.
עברה שעה והשליח מצלצל בדלת
פתחתי את הדלת וראיתי את אותו סוג לבוש שנלבש מוקדם יותר ואת הצמיד.
הוא כנראה קלט אותי וניסה להיחלץ מהסיטואציה,אבל לא נתתי לו.
תוך כדי שאני מושכת אותו הצלחתי להוריד לו את הקסדה
"עומרי?!?!?!?" צרחתי
"אוח תלשת לי את האוזניים״ הוא אמר ונגע מאחורי אוזניו
"לא זה לא יכול להיות״ אמרתי בבילבול מוחלט

אז מי זה עומרי לפי דעתכם?💗