" מִי אָמוּר... תסתובבי עליי. " אני פוקד.
היא לא מקשיבה לי אז אני תופס אותה ומסובב אותה עליי ככה כשאנחנו פנים אל פנים.
הפנים שלה פחות אדומות עכשיו.
" אל תתביישי ממני. " היא מתביישת בגלל הנשיקה , אפשר לראות שהיא לא ידעה מה לעשות אחרי הנשיקה.
" א-אני לא מתביישת. " היא אומרת , היא שקרנית גרועה. " את השקרנית הכי גרועה שראיתי בחיי, ותאמיני לי, ראיתי הרבה שקרנים גרועים. "
היא עוצמת את עיניה. " אני עייפה.. " היא ממלמלת בעייפות. " תלכי לישון מִי אָמוּר. " אני אומר ומנשק את ראשה.
אחרי כמה דקות אני מרגיש את הנשימה שלה נהיית איטית וחלשה, מה שאומר שהיא נרדמה.
פתאום היא מתכרבלת לחזה שלי.
ראשה זז לחזה שלי ונשאר שם, יד אחת על החזה שלי ודיה השנייה על המיטה.
אלוהים למה זה מרגיש כל כך נעים ?
אני עוצם את עיניי ונותן לעצמי להירדם.
אני פותח את עיניי ונבהל , אני לא רואה את אוליביה. המיטה ריקה, איפה לעזאזל היא ?
קמתי במהירות ורצתי למטה, ראיתי את אוליביה שותה שוקו ואת לוקאס יושב איתה והם צוחקים ביחד. וואו לוקאס צוחק. זה משהו שלא ראה המוו זמן.
אוליביה נכנסה לו לרגשות.
זה טוב לראות את לוקאס שמח שוב.
" היי מתאו. " אוליביה אומרת כשהיא מסתובבת ורואה אותי. " אחי שמעת על מכנסיים ? " לוקאס אומר ורק עכשיו שמתי לב שאני עם בוקסר.
אוליביה שמה לב לזה שם ומהר הסתובבה לכיוון
של לוקאס.
" לך תזדיין. " אני אומר ועולה במעלית לקומה שלוש. אני נכנס לחדר, לוקח מכנסיים ושם אותם.
ירדתי בחזרה למטבח. ברגע שירדתי המשרתת הגישה לי את הקפה שלי.
לוקאס ואוליביה לא היו יותר במטבח הם היו בסלון רואים 'מואנה'.
" בן זונה, תתן לה לקחת את האבן. " לוקאס אומר. אני ארצח אותו, אני לא אוהב שהוא מקלל
לידה. " לוקאס תיזהר עם המילים שלך. " אני מזהיר והוא צוחק בתגובה.
הם ממשיכים לצפות את הסרט ולוקאס מתעצבן כל שנייה מהאבא של הילדה בגלל שהוא לא נותן לה לעשות מה שהיא רוצה, כנראה בגלל אבא שלו, לאבא של לוקאס היו המון חוקים, ואם הוא היה שובר אותם הוא היה נענש.
זה סיפור ארוך וזה לא שלי לספר.
אחרי בערך שעה שהם צופים בסרט ואני עובד על דברים של המאפיה.
אוליביה מקבלת שיחת טלפון. " אני חייבת לענות, זאת אלנה. " היא אומרת והולכת לצד. אחרי כמה שניות היא חוזרת ונראית לחוצה.
" את בסדר ילדונת ? " לוקאס שואל את אוליביה.
" כן , אני בסדר, אני פשוט צריכה ללכת לאלנה. "
" את רוצה שאני אסיע אותך ? " אני שואל.
" כן, תודה. "
אנחנו נכנסים למכונית ואני מתחיל לנסוע.
" את רוצה לספר לי מה קרה ? " אני שואל.
" ההורים שלי פה. " היא אומרת והיא נשמעת מפוחדת. " מה כל כך מפחיד לגבי ההורים שלך. "
" שום דבר... אני פשוט... לא היה לנו כל כך קשרים טובים. " היא משקרת לי.
"מִי אָמוּר אני לא אוהב שמשקרים לי. "
" אני פשוט.... אני מעדיפה לא לדבר על זה. "
" אוקיי. " אני אומר.
הגענו לבית שלה. " תודה. " היא אומרת, נותנת לי נשיקה בלחי ויוצאת.
אחרי שראיתי אותה נכנסת לבניין ועבר כמה שניות רציתי לנסוע אבל אז שמעתי צעקה.
זאת הצעקה של אוליביה.
יצאתי מהמכונית במהירות ורצתי לקומה שלה.
תודה רבה שהיא קומה אחת.
" את פשוט חסרת תועלת ! " מישהי צועקת ואז רעש של חגורה נשמעה. נכנסתי לבפנים במהירות וראיתי שני אנשים. הבן היה עם החגורה והאישה נראתה עצבנית על אוליבה.
בזמן שאוליביה יושבת על הרצפה, מנסה להשאיר את דמעותייה בפנים.
ברגע שהאנשים כנראה ההורים של אוליביה שמים לב עליי הם נראים מפוחדים. כבר אמרתי עד כמה אני אוהב שאנשים מפחדים ממני ?
" מר בלאק... מ-מה אתה עושה פה ? " האיש שואל. אני מסתכל על אוליביה, היא לא מרימה את מבטה עליי.
" אתם אלה שגרמתם לה להשפיל את ראשה כל הזמן ? " אני שואל.
" אני מאוד מקווה שלא, כי כשאני אמצא את האנשים שגרמו לבחורה שלי להוריד את ראשה הם מאוד יצטערו על זה. " אני אומר באיום.
" ה-הבחורה שלך ? " שתיהם אומרים באותו הזמן.
" כן הבחורה שלי. " הם מתחילים לפחד עוד יותר.
" אוליביה מתוקה , ת-תספרי למר בלא-אק שאנחנו לא אלה שגרמו לך להשפיל את ראשך. "
" או אני לא צריך את אוליביה שתגיד לי, אני רואה את זה על פניה. " אני תופס את אוליביה ומחבק אותה. ראשה מתחת לחזה שלי ואני מרגיש טיפות על החולצה שלי.
הבני זונות גרמו לה לבכות. עוד מעט אני אגרום להם לבכות. התקשרתי לכמה חיילים ואמרתי להל לבוא לפה באיטלקית כדי שההורים שלה לא ינסו לברוח, לא שהם יכלו אבל בסדר.
" איפה החדר שלך ? " אני שואל את אוליביה.
" הח-חדר האחרון.. " אוליביה מגמגמת בפחד.
אני לוקח את ידיה לחדר שלה. לקחתי את המזוודה שלה והכנסתי את הבגדים שלה, למרות שאנחנו לא צריכים אותם, אנחנו נקנה לה בגדים חדשים. וגם אין לה הרבה בגדים, יש לה בקושי שתי מדפים.
" תיקחי את הדברים החשובים שלך. " היא נראית מבולבלת אבל עדיין מקשיבה לי.
היא לקחה כרית עגולה, דובי עם חולצה שכתוב עליה 'I love you'.
אני מרים את גבותיי שאני רואה את הדברים.
" מה ? אתה אמרת מה שאני צריכה.. "
" לא אמרתי כלום. "
" הפנים שלך אמרו. "
" נכון, פשוט הופתעתי שראיתי מישהי בת עשרים עם בובה. "
" דבר ראשון, ג'ואי הוא לא בובה
ודבר שני, אני בת עשרים ואחת. " היא אומרת.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
הפרק הבא יעלה כשאני אסיים לכתוב אותו.
❤❤❤
YOU ARE READING
My first love
Romanceאוליביה סקיי - בת 20 , מטר 1.55. אוליביה עובדת בבר בשם 'מופול'. לאוליביה יש חברה אחד כשהיא גם חברתה הכי טובה אלנה. אוליביה היא דיי ביישנית ומפוחדת בגלל עברה הרע. לאוליביה אף פעם לא היה חבר. למעשה אוליביה אף פעם לא התנשקה כי היא מחכה לבחור המתאים ש...
