My first love

מתאו ( 24 )

השפתיים של אוליביה זה הדבר הכי רך ועדין שהשפתיים שלי אי פעם נגעו. מאז שהתנשקנו שוב אני פשוט לא יכול להפסיק לחשוב על זה.

כרגע אני במכונית בדרך הביתה , אני דניאל ולוקאס עבדנו על תוכנית להחזיר את רפאל אלינו.

הגעתי הביתה וזרקתי את המפתחות שלי לאחד מהשומרים.

נכנסתי לגינה וראיתי את הבלונדה שוחה בתוך הבריכה ואוליביה יושבת על שפת הבריכה עם בגד ים סגול , פאקינג סגול.

זה נראה כל כך טוב עליה. ואני יכול להרגיש את המבטים של כמה מהשומרים עליה ועל הבלונדה.

התקדמתי אליהם. " הנה בא מר צלקת כדי להרוס את המסיבה " הבלונדה אומרת.

" אני אפילו לא הולך לענות על השם הזה " אני אומר לבלונדה.

" אוליביה " אני אומר בקול רך כמו תמיד שאני מדבר איתה. היא מפחדת מהקול הקר שלי ואני יודע את זה. והדבר האחרון שאני רוצה זה להפחיד אותה.

" כן ? " היא עונה בתמימות, כאילו חצי מהשומרים לא בוהים בה.
" בואי איתי בבקשה. " אני אומר והיא קמה " אני כבר חוזרת " היא אומרת לאלנה ובאה אחרי.

נכנסנו לתוך הבית ואני מנסה כמה שיותר לא להסתכל על הבגד ים שלה.

רק לדעת שהיא לובשת את זה גורם לזין שלי לעמוד , אז אני לא רוצה לדעת מה יקרה לי שאני אראה אותה עם הבגד ים הזה.

לקחתי מגבת ועטפתי אותה עם זה.
" אתה בסדר ? " היא שואלת כשאני מסתכל עליה.

" כן " לא
" רצית לדבר איתי ? "
" לא "
" אז למה קראת לי ? "
" רציתי לדעת למה לא נכנסת לבריכה " כי השומרים שלי לא מפסיקים לבהות בך והבגד ים הזה גורם לזין שלי לעמוד ואני רוצה שתחליפי אותו.

" אני לא יודעת לשחות.. " היא אומרת מובכת.
" אבל לא כל כל אכפת לי , אני אוהבת פשוט להיות בשפת הבריכה ולדבר עם אלנה "
היא מסבירה.

" את יכולה לחזור לבריכה " אני אומר והיא הולכת לכיוון הבריכה.

פאק אני לא יכול להישאר ככה. שמלות קצרות אוקיי כן היה לי קשה אבל זה לא משהו שיקרה הרבה פעמים.

אבל הבגד ים הזה , פאק. אני יודע שזה יקרה עוד הרבה פעמין במיוחד שעכשיו הקיץ מתחיל.
במיוחד בגלל הבלונדה. אלוהים אני שונא את הבלונדה הזאת.

קיבלתי שיחה מ'דניאל'
" הלו " אני עונה בקול קר.
" תיאו הצלחתי להיכנס למצלמות האבטחה של הביתן שבו הם מחזיקים את רפאל " הוא אומר.
" אני בא " אני אומר ומנתק.

יצאתי מהבית. " ביי מר צלקת " הבלונדה אומרת מתגרה בי. " ביי מִי אָמוּר " אני אומר לאוליביה , מתעלם מהבלונדה.

נכנסתי למכונית ונסעתי לבית של דניאל.

הגעתי לבית של דניאל ונכנסתי למשרד שלו.
הוא כרגיל בוחן כל תנועה שלי , מוודא שאני לא מבלגן או נוגע בשום דבר.

לוקאס גם נכנס כמה שניות אחרי ונראה סוער.
מחכה לרגע שבו הוא יוכל לראות את רפאל , לראות את האח הקטן שלו.

" מה מצאת ? הם מתעללים בו ? הוא בסדר ? " לוקאס תוקף עם השאלות , כרגיל מגונן על האח הקטן שלו.

דניאל לא עונה לו ועושה משהו במחשב.
אחרי כמה שניות הטלוויזיה מראה לנו את רפאל.
הוא עומד כשהוא קשור מהידיים והרגליים.

הוא נראה נוראי , הוא בלי חולצה ומכנס.
כל גופו מלא בצלקות. המבט של לוקאס הופך למבט של רוצח.

כמה רוסיים נכנסים לחדר שלו.
" לא אשקר בנסון אתה די חזק בשביל אמריקאי "
אחד מהם אומר.
" אפשר להפסיק עם הכאב הזה עם רק תספר לנו מה התוכניות של אחיך והקפאו שלך "
הרוסי השני אומר. " אל תשכח את האוטיסט "
אחד מהם אומר. רפאל יורק להם בפרצוף.

תמיד היינו מגוננים על דניאל , המון אנשים תמיד נתפלו עליו בגלל שהוא אוטיסט.

" לכו תזדיינו Fottuti russi ( רוסיים מזוינים באיטלקית ) "
״אנגלית " אחד מהם פוקד.

רפאל יורק עליהם שוב.
לאחד מהם נמאס מההתנהגות שלו.
הוא לוקח שוט ומצמיד אותו לבטן של רפאל.

רפאל אפילו לא זז. מבטו קר וריק. זה נראה כאילו הוא כבר רגיל לזה.

המבט של לוקאס הופך ליותר עצבני כשהוא שם לב למבט הקר של רפאל.

אחרי כמה דקות של שוטים שנצמדו לגוף שלו הרוסיים עזבו את החדר כשרפאל עדיים קשור.

" תכבה את זה " לוקאס פוקד בכעס.
דניאל מקשיב לו. " אני אמשיך לצפות ולראות עם אפשר למצוא חולשות עליהם " דניאל אומר.

אני ולוקאס מהנהנים ויוצאים מהבית שלו. כל אחד נכנס למכונית שלו ונוסע הביתה.

הגעתי הביתה וראיתי את אוליביה והבלונדה שנרדמו על המיטת שיזוף.

הרמתי את אוליביה בצורת כלה.
פקדתי לאחד מהשומרים לקחת את הבלונדה הביתה.

אוליביה הייתה עדיין עם בגד ים.
כשהגענו לחדר שלי לקחתי את אחד מהחולצות שלי ושמתי עליה.

הנחתי אותה במיטה וכיסיתי אותה.
" לילה טוב מִי אָמוּר " אמרתי ונישקתי את ראשה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

❤❤❤