מתאו ( 57 )

6.8K 253 254
                                    

אני מרים את אוליביה כמו שק תפוחי אדמה ומוציא אותה מהמועדון.

" אני לא חושבת שזה רעיון טוב שתרים אותי ככה. במיוחד עכשיו " היא אומרת אבל אני לא מקשיב.

אני מכניב אותה למכונית ונכנס גם.
הסתכלתי על הפנים שלה והם נראו טיפה חיוורות.

המשכתי לסרוק את הפנים שלה

פאק.

" בן זונה.. הם סיממו אותך " " מלמלתי בעצבים. " מה ? אני לא.. אני לא מסוממת.. " היא אומרת.

אני מסתכל עליה בכעס ואז מחזיר את העיניים שלי לכביש. אני לא יושע על מי אני כועס. עליה או על הבלונדה.

" למה אתה כועס עליי ? "
" את יודעת למה. " הכעס בקולי מתגבר.
" להגנתי. זה היה... הרעיון של אלנה. " היא מתקשה לדבר בגלל.
אני לא עונה לה , אני ממשיך להיות עצבני.

" תישארי ערה " אני עומר אחרי כמה שניות שהיא עוצמת את העיניים שלה.
" אבל אני עייפה.. "
" את מסוממת. ואת צריכה להישאר ערה. "
היא פוקחת את עיניה ונותנת לעצמה כאפות קטנות.

" תותים... " היא ממלמלת אחרי כמה שניות של שקט.
" מה ? "
" תותים.. אני רוצה תותים... "
" זאת לא העונה של התותים מִי אָמוּר "
" לא תותים אמיתיים. תותים מגומי. אתה יכול להביא לי תותים מגומי ? "
" אני אביא לך תותים מגומי מִי אָמוּר " אני אומר והיא מחייכת.

אלוהים החיוך הזה יכבוש אותי.

היא עוצמת את העיניים שלה.

שמתי את ידי על הירך שלה כדי שתישאר ערה. וגם כי רציתי. ליטפתי את הרגל שלה בעדינות.

היא נאחנת ועוצמת את העיניים שלה
על הנסיעה הייתה שקטה והיד שלי נשראה על הירך של אוליביה.

הגענו לבית ואני יצאתי מהמכונית ופתחתי אץ הדלת של אוליביה. היא יצאה מהאוטו וכמעט נפלה. החזקתי אותה והרמתי אותה בצורה כלה.

התחלנו ללכת לבית ונכנסנו כשאוליביה עדיין עליי.

נכנסתי למעלית ולחצתי על קומה שלוש.
השקט בינינו שיגע אותי.

יצאנו מהמעלית והגענו לחדר שלנו.
הנחתי את אוליביה על המיטה והלכתי להחביא את האקדחים שלי שנמצאו באמבטיה.

כשסיימתי לקחתי את אוליביה והנחתי אותה על השיש.

" סליחה.. " היא לחשה והשפילה את ראשה.
" תרימי את הראש שלך " אני פוקד אבל אני לא מקשיבה לי.

אני הולך לכיוונה ומרים את ראשה מסנטרה.
" לא הייתי צריכה ללכת למועדון מבלי לספר לך. אני מצטערת "
" נכון. לא היית צריכה ללכת למועדון. אבל בחיים שלך אל תתנצלי ואל תשפילי את הראש שלך. לא משנה מה עשית. " אני אומר בקול רך.

" יופי. עכשיו תתקלחי ואני אביא לך בגדים לשינה. " " אפשר- " " כן אני אביא לך את החולצה המכופתרת שלי " אני מסיים את המשפט שלי.

My first loveWhere stories live. Discover now